כשהייתי נערה, בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, רציתי להיות מלכה שפיגל. נראה לי שלא צריך אפילו להסביר למה. היא הייתה האישה בת המזל ביותר בעולם בעיני. היה לה קול חלומי והיא הייתה אהובתם של פורטיס וסחרוף .
אתמול פתאום שוב רציתי להיות היא.
הייתי בהופעה של כנסיית השכל. הם ארחו את פורטיס ובאיזשהו שלב הם שרו יחד את when I go.
עמדתי שם, עם הקילוגרמים העודפים שנוספו לי מאז שהייתי נערה, עם שלוש מאות אלף אחריויות שיושבות לי על הכתפיים, עם מבט מפוכח על העולם שהחליף את המבט הרומנטי- הרפתקני שהיה פעם.
ורציתי שוב להיות מלכה שפיגל.
אז בתוך תוכי אני רוקרית. בתוך תוכי אני גרה באמסטרדם ועושה מוזיקה וגם קצת סמים. אני לובשת מכנסי עור וגופיות צמודות בלי חזייה, אני נורא רזה, אני רוקדת אפילו כשאין מוזיקה ויש לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים שלי אבל זה עושה אותי אפילו עוד יותר יפה.
קמתי בבוקר נחושה בדעתי לעשות עוד קעקוע.
אבל מחירי הקעקועים עלו, ואני מרוויחה משכורת של עובדת סוציאלית, ובכלל זה נורא מה שקורה בעזה ותכף יש הפגנה שחשוב ללכת אליה. חשוב יותר מאשר לשבת בפסיכו מול ליאור המקעקע, לשמוע מוזיקת מטאל ולהרגיש את הכאב המתוק הזה של המחט שמציירת לי בבשר.
אבל אתמול רציתי שוב להיות מלכה שפיגל.
לפעמים נדמה לי שזה השיר היפה ביותר בעולם:
When I go
When I go
It"s time for you to see
That I was swallowing my pride
And now I know
It"s not enough for me
To be on somebody"s side
Can you hear it?
Can you see it?
Can you look me in the eyes?
It doesn"t really matter anymore…
Not long ago
You ran away from me
But now I have my way inside
"Cause now I know
It"s not alright for me
To close my eyes and life alike
Can you hear it?
Can you see it?
Can you look me in the eyes?
It doesn"t really matter anymore…
את לא צריכה להיות מלכה שפיגל, את אליענה אלמוג
איזה כיף! אני באמת אליענה אלמוג 🙂
אפשר אפילו שאת אליענה אלמוג עם אופק של מלכה שפיגל, שזה אפילו יותר טוב
תודה יניב 🙂
הוז דה פאק איז מלכה שפיגל..?
מה רע באליענה מותק,
עם ציצים רכים (מציצים בתמונה)
ותלתלים נשפכים
תרים אחר יופי
ושוחרי שלווה,
עיגולים שחורים
על העיניים
זה כבר לא סקסי בגיל ארבעים
חמישים.
אגב, אני חלמתי להיות זמרת
בארים דקה רכה קשוחה.
אוי אני קצת מסמיקה כאן.. ממליצה לך לחפש ביו טיוב את when i go. שיר נהדר, ואז גם תגלי את מלכה שפיגל:)
יודית איזו תגובה מצחיקה. גם אני חושבת כמוך. לא יודעת על מלכה שפיגל – אליענה אלמוג זה טוב מאוד.
תודה רבה מיכל 🙂
אליענה, זה כיף לפעמים להיות משהו אחר, אני מבינה אותך, את הגעגוע, בלי הגעגוע אנחנו לא שווים.
הגעגוע…
ךהתראות טובה
תודה טובה 🙂 את באמת מבינה. וחוץ מזה את גם רוקרית אמיתית 🙂 כמו זו שאני חולמת עליה..
סליחה על הבורות. מי זאת מלכה שפיגל?
אולי שהוא הביט בעיניים הוא לא ראה שזאת לא מלכה שפיגל…
but maybe it doesn"t matter anymore
מלכה שפיגל הייתה חלק מלהקה שנקראה מינימל קומפקט. חוץ ממנה היו חברים בלהקה גם רמי פורטיס סמי בירנבך וברי סחרוף. הם היו אחת הלהקות הישראליות הכי מצליחות והכי מעולות ופעלו בשנות השמונים בעיקר באירופה.
Tova Gertner
אל איטה
מקדישה לך שיר, שכתסתי היום
געגועים זה הכל בחיים
געגוים אי אפשר בלעדיו
געגוים למשהו
געגוים למישהו,
שהתרגשתי,
געגוים לרחם
געגויים לחופש
געגוע שבא
געגוע שיבוא אחריו
להתראות טובה.(זה לא שיר שלם, אך ממש עסוק בפוסט שלך)
תודה טובה:) זה בדיוק זה.
אליענה יקרה,,
אני לא ממש מכירה אותך, או את מלכה שפיגל אבל אני מכירה את הגעגוע.אוי מאיה שהיא כולנו…
נכון… את מכירה את הגעגוע 🙂
את הרבה יותר כיפית ויפה בתור אליענה .
(מי זו מלכה שפיגל למען השם? מישהו הכיר אותה? לא שמעתי עליה מעודי).
ואגדות רוק זה פאתט, גם היום גם באייטיס.
אה, עכשיו ראיתי את ההסבר. בכל זאת לא יודעת מי היא.
וגם אני מתגעגעית לפעמים לאייטיז המקוללות, אבל מסיבות אחרות לגמרי. שווה פוסט לדעתי.
מינימל קומפקט היו טובים בהחלט. אבל אני מצטרפת פה לכל הגובות היפות. את אליענה אלמוג שבעיניי הרבה יותר מעניינת ומקסימה ממלכה שפיגל. ועם זאת הגעגוע והרצון להיות לפעמים אחר זה חלק מהיצירתיות שלנו. אולי זה רצון לבטא חלקים אחרים בתוכנו.
איזה חלום נעלה, להיות מלכה שפיגל. למרות שאני מעדיף את ההדהוד האינסופי של הקול שלה בפזמון של "inner station" על When I go שהוא קצת לעוס, איך אומרים…
Deep down below
Deep down below
Deep down below
I’m going down, I’m going down
I’m going down
And I don’t know
What I’ll discover
הייתי מאוהב בה עד שורשי שיערי וגם עכשיו אני קצת.
אלוהים האמיתי
אני אוהב את זווית נערת הרוק בביוגרפיה שלך. אני תמיד רציתי להיות ג"ים מוריסון, אבל בשלב הזה של חיי פירוש הדבר הוא שאני כבר מת כמה שנים, וזה פחות כיף.
אבל החיה הרוקיסטית הזו יושבת עליך יפה. התמונה ששמת בבלוג התחברה לי לתדמית של הפוסט. אולי את צריכה לייצר לעצמך איזו אלטר-אגו-מלכה-שפיגל לשנות האלפיים?
רונן, זו ההזדמנות שלך לומר:
I may be dead, but I"m still pretty.
בול, לי, בול. בדיוק זה.
רונן, תודה לך על המילים המשמחות שלך, למרות זאת נדמה לי שזווית נערת הרוק אצלי מתקיימת בעיקר בדמיון שלי.
Well I"m Malka Spigel
and I know the felling very well of wanting to be someone else
but thank you anyway, I"m very flattered 🙂
Malka
sorry I meant I know the feeling not the felling 🙂
malka, you are the best!!!!
I miss the old days
(even I"m just 33)
it was one of the best moment in my life when i saw "minimal" in "hichal ha-tarbut"
thank you for a great music
we love youuuuuuuuuuuuuuu
נפלה טעות בהעתקת המילים:
במקום:
to close my eyes and life alike
צריך להיות:
to close my eyes and live a lie
חוץ מזה –
כיף להעלות זכרונות עם השיר מחמם הלב הזה.
בחירתו מעידה על נפשך הרגישה.