טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

גרייס פיילי

הסופרת גרייס פיילי נפטרה בגיל 84. כך אני מתבשרת ממדור הספרים של הניו יורק טיימס.

למי שעוד לא הכירה, כדאי להכיר את גרייס פיילי.

חוץ מהיותה סופרת נפלאה, אמנית של סיפורים קצרים מדויקים ועדינים, היא הייתה גם פעילה חברתית ופמיניסטית.

שני קבצי סיפורים שלה תורגמו לעברית. את שמו של האחד איני זוכרת.
השני נקרא "בערוב אותו יום" ומבין הסיפורים הנפלאים שיש בו יש אחד שאני אוהבת במיוחד, של אישה שכותבת על אמה. על הזיכרון שלה מאמה, עומדת בפתח החדר, ומחכה לה. כתיבה כל כך מדויקת, עדינה וכל כך נכונה.
קשה לי קצת להסביר. צריך לקרוא.

לימדתי את הסיפור הזה באחת מסדנאות הכתיבה שאני מעבירה לילדים מחוננים.
אני זוכרת את המבט בעיניים של חלק מהם אחרי שסיימנו לקרוא אותו.
גם הם ידעו כמה הוא נכון ומדויק. 

ועכשיו, תוך כדי שאני כותבת כאן ונזכרת בסיפור הזה, בזכרון הזה של האם המחכה בפתחי חדרים, קמתי מהמחשב והתקשרתי לאמא שלי.
"גרייס פיילי מתה," אמרתי לה. והיא כמובן ידעה את זה כבר לפני.
"תרגמתי היום שני שירים שלה," היא אמרה וקראה לי דרך הטלפון את התרגום שלה לשני שירים של גרייס פיילי.
שירים יפהפיים. תרגום יפהפה. 

תגובה אחת

  1. היא אחת הסופרות האהובות עלי. לפני 13 שנה מוקי רון תרגם קובץ שלה שיצא בסדרה הלבנה בעם עובד, ואני התאהבתי בה מיידית. לצערי, היא לא "נתפסה" בארץ. לא מכרו עותקים מהספר, ואיש כמעט לא מכיר אותה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג