טיפ טיפה תרה אחר יופי, שוחרת שלום, מחפשת שלווה. וגם פמיניסטית, עוסי"ת, כותבת, מלמדת ושרה.
אחרי שאסי הלך
אני חוזרת לטרנינג הכתום
מסתכלת על פרורי מלח שנחים בזוויות
פי.
מחייכת
חיוך שהוא עקום יותר מאשר ישר.
בספה הירוקה עוד שקועה תבנית ישבנו
שהוא קטן ומדויק.
עוד מעט והרוח החודרת מבעד לחלון
תסלק כל זכר,
וריח הנרקיסים שאקנה בחנות שבפינת הרחוב
יסלק את ריח עשן הסיגריות
שהוא מעשן.
אוכל שוב להיות לבד.
אבל שום רוח לא תצליח לגרום
לזכר מגע ידיו להיעלם מעל פני העור
שהוא חלק וצח
ובודד
בדידות שאין לה תקנה.
שלום אליענה
גם שאת מחייכת עם הטרניג הכתום
עדיין הפרידה קשה
יפה
אליענה, את מבטאת את העצב בפשטות ודיוק. שיר יפה בעיניי