בננות - בלוגים / / זה היה יום מלא חסד
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

זה היה יום מלא חסד

היה לי היום יום מלא בחסד.

למעשה החסד התחיל כבר שלשום בלילה כשבשעה מאוחרת למדי נכנסתי לאוטו שלי באיזה רחוב יפהפה ברמת גן, במטרה לנסוע הביתה וללכת לישון, והייתי קצת מבולבלת ומעט תמהה, אבל כשהדלקתי את הרדיו שמעתי את  קולו האהוב של בועז כהן שהשמיע את הקטע הראשון ב Friday night in Sun Francisco  וישר סידר לי את הראש ואת הלב והניח אותם במקומם הנכון. אני כל כך אוהבת את האיש הזה בלי להכיר אותו. הוא מלא בתשוקה ובחסד. לא סתם שתי המילים הללו מקועקעות על האמה השמאלית שלי.

והבוקר קמתי מרוצה מהחיים באופן יחסי ונכנסתי למכונית שלי. בהתחלה חשבתי שהדבר הזה מתחת למכסה המנוע שלי שתמיד יוצא מהמקום שלו, יצא שוב מהמקום ולכן האוטו שלי נוסע מוזר, אבל אחרי עשר דקות הבנתי שיש לי פנצ'ר.

עצרתי בצד ורציתי להחליף גלגל. אני לא מבינה  למה יש לי בתא המטען כל כך הרבה ספרים, אבל מצאתי שם כמה דברים שכבר חיפשתי המון זמן. כשהוצאתי את הגלגל הרזרבי הבנתי שבעצם אני לא יודעת איך להחליף גלגל.

עמדתי ליד תחנת הרכבת של האוניברסיטה ובעודי עומדת שם יצא מהתחנה בחור מקועקע בסגנון ניו אייג'י. משהו במבט שלו גרם לי לחוש שהוא יסכים לעזור לי וביקשתי ממנו שיראה לי איך מרימים את המכונית עם הג'ק. שיערתי שמשם כבר אוכל להסתדר.

הוא החליף לי את הצמיג.

באיזשהו שלב אמרתי לו שנראה לי שאני יכולה להמשיך לבד, אבל הוא אמר שזה רק עניין של שתי דקות ועשה את הכל בעצמו.

"מה קורה בעולם?" אמרתי לעצמי. הבחור הזה החזיר לי את האמונה בטוב ליבם של אנשים. בזכותו נעתי במהירות האור מתחושת עצבים ובעסה בגלל הפנצ'ר, לתחושת התעלות ושמחה.

"את צריכה לנסוע ישר לתקן את הפנצ'ר," הוא אמר. ונסעתי.

בפנצ'ריה אמרו לי את מה שכבר ידעתי ממילא- אני צריכה להחליף את כל ארבעת הצמיגים.

זה לקח המון זמן כי לא היו להם צמיגים במידה של הסיריון האהוב שלי, ומישהו היה צריך לנסוע להביא צמיגים, ובינתיים דיברתי עם מתקן הפנצ'רים שהתגלה כבחור מקסים וטוב לב.

הוא הציע שנפתח פנצ'ריה ביחד. שותפים. ואני לגמרי לא פוסלת את ההצעה הזאת. אולי זה מה שאני צריכה לעשות בסופו של דבר. נדמה לי שאני עשויה ליהנות מזה.

החלפנו טלפונים ויצאתי משם בתחושה של שמחה גדולה, עם ארבעה צמיגים חדשים, קצת פחות כסף בחשבון הבנק, והבנה עמוקה של עניינים הקשורים בהתיישנות של צמיגים והחלפתם.

בצהריים לקחתי את דני החתול לווטרינר. הוא מתעטש ויש לו דלקת בעין.

הווטרינר בדק אותו ולא הפסיק לחייך אלי לרגע. הוא חייך אלי כשהקשיב לריאות שלו בסטטוסקופ והוא חייך אלי כשמדד לו חום וחייך אלי כשאמר לי שכדאי לתת לו אנטיביוטיקה.

דני לא אהב את כל הסיטואציה ולא הפסיק לצרוח. דיברתי אליו. אמרתי לו, " מתוק שלי, אהוב שלי, אנחנו תכף הולכים מכאן," והוטרינר אמר לי, "מה?" והסברתי שאני מדברת אל החתול. אבל בכל פעם שדיברתי אל דני ואמרתי לו מילות ניחומים ואהבה הוטרינר היה בטוח שאני מדברת אליו, ובסוף הבנתי שאולי הוא רצה שאגיד גם לו מילים כאלה.

כשבאתי לשלם את החשבון ושלפתי את כרטיס האשראי שלי, אמר לי הוטרינר: " עשרים שקל." ואני אמרתי, "מה?"

הוא לא רצה לקחת כסף על הביקור. רק על התרופות, והוא לא הפסיק לחייך לרגע.

כמה חסד ביום אחד: בחור שמחליף לי גלגל, מתקן תקרים שמציע לי שותפות בפנצ'ריה, ווטרינר שמחייך אלי ולא רוצה לקחת כסף.

מחר ערב יום כיפור, ולא יכולתי לבקש לי התחלה טובה מזאת ליום הזה.

אני מקווה שגם אני מצליחה ואמשיך להצליח לפזר קצת חסד בעולם הזה, כי צריך כאן הרבה ממנו, ואני היום יודעת שיש בי לא מעט חסד (וגם תשוקה כמובן).  

 

5 תגובות

  1. מאחל לך הרבה ימים כאלה
    שמח להכיר
    חדש במטע

  2. היי אליענה
    טוב לקרא את הפוסט הזה.
    זו הפעם השניה שאני מביא את השיר הבא, המשקף במדויק את תפיסתי ,האישית הלאומית:

    אני מאמין

    מילים: שאול טשרניחובסקי

    שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
    זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
    שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
    כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

    כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
    לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
    כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
    גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

    רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
    יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
    לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,
    דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדַּל.

    שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
    אַאֲמִין כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
    לֵב – תִּקְווֹתַי גַּם תִּקְווֹתָיו,
    יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

    אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
    אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,
    אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
    אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

    יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
    וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
    בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
    עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

    יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יַעַשׂ,
    דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,
    לֹא בֶּעָתִיד, בַּשָּׁמַיִם –
    חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.

    אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
    לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
    לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
    פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

    • אליענה אלמוג

      תודה דוד, גם אני שמחה להכיר וברוך הבא!
      גיורא היקר, אני מאד אוהבת את השיר הזה של טשרניחובסקי, תודה שהבאת אותו לכאן.

  3. גם לי קרה קסם היום. איילה קסומה אכלה מידי ונתנה לי ללטף אותה. אני מקווה שמחר היא לא תשנה את דעתה.
    שמחתי מאוד בשבילך, במיוחד אהבתי את הוטרינר הצמא למילות אהבה. שיהיה לנו הרבה חסד ותשוקה, במיוחד ביום כיפור:-)

  4. יש ימים כאלה ובכלל יש מידה של אמת בקלישאה: חייך אל העולם והוא יחייך אליך חזרה
    ויש משפט חכם ממקורותינו שאומר: כמי הפנים לפנים כך לב האדם לאדם
    כלומר מה שאתה משדר אתה מקבל
    שיהיו לך הרבה ימים קסומים מלאי חסד

השאר תגובה ל אליענה אלמוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג