טיפ טיפה תרה אחר יופי, שוחרת שלום, מחפשת שלווה. וגם פמיניסטית, עוסי"ת, כותבת, מלמדת ושרה.
אני מתבוננת בך ממרחק
צעיף אדום כרוך על כתפייך
ושערך לא נע.
אם תוכלי, אמרי לי נא
איך הבקיע יופי כיופייך את דרכו
אל תוך ימי.
הסבירי לי מדוע
לבי מתרחב
לנוכח דמותך
ומתמלא עדנה שלא ידעתי כמותה
מאז היותי ילדה
כשגחנתי להריח פרח
ללטף חתול תועה
או ללכוד במבטי
קשת צבעים שנוצרה
בכתם שמן על כבישי חיי.
חודש עבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן. חליתי, שכבתי במיטה במחלקה כירורגית ב באיכילוב ואחר כך בחדר ילדותי בבית הוריי.
יום כיפור הגיע והלכתי לבית כנסת.
הפעם האחרונה שהייתי בבית כנסת הייתה בשנת 1997 בבוכרה בשמחת תורה. היו שם יהודים ספורים, בקושי מניין.
ועכשיו בבית הכנסת של המרכז הגאה מחשבותיי נדדו אל מקומות שלא הכרתי קודם.
במחזור ליום הכיפורים שקיבלתי במתנה לראש השנה מצאתי שיר של אמיר גלבוע שמצא חן בעיני מאד.
העובדה שאיני יודעת לנקד תגרע ממנו קצת. לא נורא.
שיר סליחה מן הכוח
הלילה נוטה לקיצו. וכמו שכחתי את הבוקר הקודם
שקרדמוהו מגולחי הצמות
בשיר תן לנו הרכוש והנפש קח לך
יחזרו העצין הכרותים ממצעד היגון והכאב ללבלב
מחדש על כן גזעם
אין סוף של סוף. הנה הבוקר בא
מחייך
וסלח.
לא נזעם.
הבוקר בא. יחידי הלך הלילה. יחידי הלך הלוך ובכה.
כל הלילה לא בכיתי. כל הלילה פקדוני כוחות.
כסה בני, בכפיך על פניך וכפר.
כפר.
כפר.
כפר.
מן האפר, מן האפר דולק בכל אורותיו-
הפאר.
הפאר מן האפר, והיופי מן הדווי? תרגישי טוב אליענה היקרה, כעוף החול…
אליענה,
חג שמח והחלמה מהירה.
שנה טובה ובריאה!
רפואה שלמה, אליענה היקרה לי.
ברוך שובך אליענה, החלמה מלאה,
" הילד בן שלושים יש לו חום גבוה, הוא שוכב על הספה בבית הוריו"
טוב שיש אפשרות לחזור אל החיק החם שמקבל אותנו באהבה, ודואג, תמיד דואג .
גמר חתימה טובה אליענה.
רק בריאות, אליענה!
בית חולים? לא רציתי להיכנס ולקרוא את הרשומה.
והנה, כמה יופי המתין כאן, מצוי כאן.
תודה
ועיקר – החלמה שלמה ומהירה
טוב לקרוא אותך, ברוכה השבה, הרבה בריאות ושנה טובה
תודה רבה לכולכם. ושנה נהדרת שתהיה.