טיפ טיפה תרה אחר יופי, שוחרת שלום, מחפשת שלווה. וגם פמיניסטית, עוסי"ת, כותבת, מלמדת ושרה.
להבות הלנטנה מאיימות לפרוץ
את סורגי ביתי
ולי אין מזמרה.
ירכיך היפות חזרו לכאן
אורחות בלתי קרואות,
ירך ימין
הפתיעה אותי בבואה,
וגם ירך שמאל
אחותה.
בפה שיש לו קשר שאותו
אינני מבינה
לירכיים היפות האלה
אמרת:
את תהיי אהובתי.
והפה שלי, שאת הקשר שלו לכל אברי הגוף
אני מכירה היטב
אמר:
לא אהיה.
ואין כל קול.
והלנטנה ממשיכה לצמוח כשהכל קורה. לא מפסיקה לרגע.
פולשת, חודרת,
טורדת מנוחתי.
ובמקום אחר,
יקום המורכב מחלקיקים
שונים מאלה,
איש עם תואר אצולה
כתב את שמי
ואחריו כתב: שלי.
קוראת אותך ומזהה חלקיקים מהיקום שלי… גם ירכיים יפות וקשר לא מוסבר בינן לבין מי שמכאיב, וגם איש עם תואר אצולה שאומר שאת שלו, לא מכירה אף איש עם תואר אצולה אמיתי אבל את הצבע הרגשי של זה, כן.
אוהבת אותך {}
לי יקרה, תמיד כיף לי כשאת מבינה אותי.
אוהבת אותך בחזרה.
שיר מצוין בעיני
תודה רבה חני, תודה רבה גיורא, תודה רבה טובה, ותודה רבה ענת. מצטערת שהתחזו אלייך, מיד אמחוק את המתחזה. (אבל איזה מזל שהמתחזה היה נחמד…)
הקריאה של שירך תמיד מסיבה לי הנאה צרופה
מאוד אהבתי.
בברכה, גיורא
אליענה, השיר שלך אכן נפלא אך התגובה הראשונה לא נכתבי על ידי. זה לא הסגנון שלי. אנא מחקי אותה והשאירי את זאת האוטנטית במקומה. מה שמעודד שהמזייף חיובי….
השם של השיר נהדר, ומדויק
הלנטנה, עושה את השיר עם כח חיצוני, פולשני.
להתראות טובה.
יפהפה. בשורות:
"והלנטנה ממשיכה לצמוח כשהכל קורה. לא מפסיקה לרגע.
פולשת, חודרת,
טורדת מנוחתי"
מוצאת את תמצית היקום כולו, ויכול להיות שזו אהבה.