גילוי הגוף כמו גילוי זהב באדמה
אני חוגרת לראשי פנס
למתני חגורה מצוידת בכלים
המתאימים:
חמלה, תשוקה ואומץ לב.
אני נושמת נשימה עמוקה
ויורדת אל המכרה.
לא קל שם
יש רגע של חושך
משהו מדרדר מעל ראשי
אבל איזו שמחה
כמו של ילדה
כשאני מגלה.
הנה נצנוץ זהוב
שמתקרב
הנה נשימה שנעתקת
הנה עור שמצטמרר
הנה קול שלא הכרתי
שחומק מבין שפתיי
הנה גוף
של גבר
מתגלה אלי
ואני שמחה
כמו ילדה
טובה.
שיר יפה ונוגע. מלא ניחוחות תשוקה עמוקה.
(בשורה הרביעית בבית השני לא אמור להיות "עור" ולא עוד? גם עוד הולך עוד עור)
תודה רבה עלמה.
עוד הפך לעור, כפי שאמור היה להיות מלכתחילה.
משמח ויפה. ואפילו מרגש, לשם שינוי התרגשות של שמחה ושל טוב. יופי (-:
כן!! 🙂
קשה לשיר את זה
ילדה טובה