בננות - בלוגים / / עוד כמה דברים קטנים
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

עוד כמה דברים קטנים

  1. כבר שבועיים שלא ראיתי את הפרה הזאת בלוד. בפעם האחרונה שראיתי אותה היא עמדה לצד הכביש הראשי, מכרסמת איזה שיח יבש למחצה.

הייתי רוצה להביא אותה לכאן. שתגור בחצר שלי. אם היא הייתה כאן עכשיו הייתי ניגשת אליה ונותנת לה קצת חציר, או מה שזה לא יהיה שפרות אוהבות לאכול, והייתי מלטפת את ראשה ופניה טובי הלב.

בעצם הייתי מביאה גם חמור. שיארח לה לחברה. תמיד רציתי חמור.

 

2.היום עטיתי על פני מסכה תרמית של חברת ללין. בהוראות השימוש כתוב: "בינתיים את עוצמת עיניים וחושבת כמה בריא העור יראה אחרי ניקוי עמוק, ואיזה כיף יהיה למי שילטף אותו אחר כך."

אני שוקלת לצאת בתביעה ייצוגית מול ללין, תביעה על עוגמת נפש, נזק רגשי או איך שלא תקראו לזה, בשם כל הנשים שברגע הנתון הזה, ורק ברגע הנתון הזה, אין להן מי שילטף להן את הפנים אחרי המסכה.

 

3. זה לגמרי מדהים לחוש התחזקות.

     ההתחזקות גדלה בתוכי כמו שתיל קטן ורך. אני יכולה להרגיש את הזרע שנזרע נובט לאט, את הצמח מציץ מעל פני האדמה. יכולה להרגיש אותו גדל. זו הרגשה מרגשת וקסומה. בעיקר כי היא כרוכה בכל כך הרבה כאב.

יש בזה משהו כמעט מהפנט.

 

4.בקעקוע החדש שלי, המכיל את המילים "תשוקה" ו "חסד", הייתה אינפקציה בחסד.

    זה היה די כיף להסתובב בעולם ולהגיד : "יש לי אינפקציה בחסד."

    עכשיו החסד שלי כבר בריא.

 

5. וזה אולי הכי חשוב.

    הייתי היום בהקרנה של הסרט שעשתה סימון ביטון על רייצ'ל קורי. אין ספק שמדובר בסרט שחובה על כל אזרח ישראלי לראות ובהקדם. יחד עם זאת אין ספק שמעט מאד יראו אותו.

סימון ביטון אמיצה. גם רייצ'ל קורי הייתה אמיצה. מאד.

יצאתי מהסרט בעיניים אדומות ותחושת בושה גדולה, על כל מה שאני לא עושה, על הלאום אליו אני שייכת. התחושות הללו לא זרות לי. מה שזר לי הוא תחושת הייאוש שמחלחלת לתוכי.

אנשים קטנים- גדולים המנסים להילחם כנגד מערכת עצומה ומשומנת היטב של כיבוש, אלימות, שטיפת מוח וגזענות. איזה סיכוי יש להם? לנו?

אני חייבת להרגיש שעוד יש סיכוי, כי אחרת גם את המעט שאני עושה לא אהיה מסוגלת לעשות.

 

6. בהליכת הערב שלי עליתי (בריצה!) על גשר להולכי רגל שנמתח מעל שדרות רוקח. עמדתי באמצע הגשר והבטתי אל המכוניות מתחתי. שמעתי את אביב גדג' בדיסקמן שר: "בסוף החג כולם הלכו בבת אחת. טרף קל, כל כך קל לפגוע בך. מי באמת אהב באמת אותך." ומעולם לא הרגשתי כל כך בודדה.

 

7.לא נורא. גם זה יעבור.

 

 

16 תגובות

  1. טקסט יפה מאוד, אליענה. נהניתי לקרוא.
    ראית היום בווינט ריאיון עם גבריאל בלחסן?

    שבת שלום

    • תודב גבריאלה.
      כמובן שראיתי את הראיון עם גבריאל בלחסן. אני שמחה שעכשיו עוד אנשים יוכלו להכיר אותו לדעת כמה נפלא הוא.

  2. ליחה על הבורות, אבל מי זו ריצ'ל קורי?…

    • רייצ'ל קורי הייתה פעילה אמריקאית בארגון הסולידריות הבינלאומי (ISM) שהגיעה לפלסטין בשנת 2003 ושהתה ברפיח שם הייתה פעילה יחד עם פעילים בינלאומים אחרים בהתנגדות להרס בתים בקרבת הגבול עם מצרים. היא נרצחה על ידי דחפור של צהל בעת שניסתה להתנגד לפעולת חישוף והרס בתים סמוך לגבול.

  3. אליענה, המחשבות שלך, הראייה הכנה-רעננה שלך את המציאות, הערכיות שלך -מעוררים הזדהות.

  4. יעל ישראל

    תמיד את נוגעת בליבי.

    לגבי החמור, היום ראיתי סוף סוף חמורים מאושרים עם הבעה של תינוק. בכתבת טלוויזיה הראו על החקלאות האורגנית של קיבוץ שדה אליהו. כדי לנכש עשבים שוטים, הם פשוט מגדלים שם חמורים שאוכלים את זה, ואז אין צורך בהדברה. והם כאלה מאושרים ויפי תואר החמורים האלה, הייתי רוצה אותם, לחבק ולנשק. וכנ"ל פרות. אין יום שלא עובר שבו איני מצטערת על שאינני גרה בחווה וזוכה להכיר אישית את יתר החיות שברא אלוהים. תמיד זה נראה לי הפסד גדול.

    • יעל,
      החמורים תמיד מאושרים!
      לא ראית את זה על פני בני-אדם?

      • יעל ישראל

        גיורא, תתפלא, פגשתי הרבה חמורים שהם הרבה יותר חכמים מאנשים.

        • תודה יעל. נשמע נפלא התיאור של החמורים המאושרים.
          וכן, הם חיות חכמות ואציליות בעיני.

    • מגיב ענוג לגוף היצירה של יעל

      לא היית עומדת בזה
      כשהייתה מגיעה משאית לקחת את העגלים
      והפרים והפרות שלא נותנות חלב
      היית מתחפפת כלעומת שבאת

  5. איריס קובליו

    אהבתי את הכל
    אבל בעיקר את האינפקציה בחסד
    (שם מדליק לספר שתכתבי,לא?)

  6. לי עברון-ועקנין

    אינפקציה בחסד… זה חזק. הלוואי שהחסד של העולם היה בריא כמו שלך אליענה.

  7. את כותבת מאוד (מאוד) יפה אליענה.
    ורגיש.

  8. חני ליבנה

    אליענה, את אדם יוצא דופן, הדרך בה כתבת והתוכן נגעו בי, כאילו הביעו קול דומה בתוכי,

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות

  • אין קטגוריות

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג