בננות - בלוגים / / טד יוז ואני- סרט ההמשך
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

טד יוז ואני- סרט ההמשך

טוב יקרות ויקרים, אני מרגישה שלא נותרה לי ברירה אלא לפרסם עוד תרגום שלי לשיר של טד יוז.
מי שרוצה לקרוא- שתקרא. מי שלא רוצה- שלא תקרא.
מי שרוצה ליצור ויכוח פוסט פמיניסטי-תפדלי
מי שרוצה לספר בדיחות- תפדלי גם כן
מי שרוצה לנקד לי את השיר- שתזכי למצוות. לי כבר לא היו אנרגיות לצרה ופתח.

Crow"s first lesson

God tried to teach Crow how to talk.
"Love," said God. "Say, Love."
Crow gaped, and the white shark crashed into the sea
And went rolling downwards, discovering its own depth.

"No, no," said God. "Say Love. Now try it. LOVE."
Crow gaped, and a bluefly, a tsetse, a mosquito
Zoomed out and down
To their sundry flesh-pots.

"A final try," said god. "now, love."

Crow convulsed, gaped, retched and

Man"s bodiless prodigious head

Bulbed out onto the earth, with swivelling eyes,

Jabbering protest-

 

And crow retched again, before God could stop him.

And woman"s vulva dropped over man"s neck and tightened.

The two struggled together on the grass.

God struggeled to part them, cursed, wept-

 

Crow flew guiltily off.

 

 

 

 

 

השיעור הראשון של עורב

 

אלוהים ניסה ללמד את עורב איך לדבר

"אהבה" אמר אלוהים. "תגיד אהבה".

עורב פער את פיו, והכריש הלבן התרסק אל תוך הים

התגלגל למעמקים, מגלה את מעמקיו שלו.

 

"לא, לא," אמר אלוהים, "תגיד אהבה. עכשיו תנסה. אהבה."

עורב פער פה וזבוב כחול, צה צה, יתוש

זמזמו מפיו  החוצה ולמטה

אל סירי הבשר  שלהם שהתייבשו בשמש.

 

"ניסיון אחרון," אמר אלוהים. "עכשיו- אהבה."

עורב התעוות, פער פיו, הקיא,

וראש האדם, עצום, חסר גוף

התגולל החוצה על האדמה, עיניו מתרוצצות בחוריהן,

ממלמל מחאה-

 

ועורב הקיא שוב, לפני שאלוהים הספיק לעוצרו.

ופות  האישה הוטלה על צוואר האדם והתהדקה.

השניים נאבקו יחד  בדשאים.

אלוהים ניסה להפריד ביניהם, קילל, התייפח-

 

עורב המריא משם, מרגיש אשם.

 

14 תגובות

  1. נפלא. תודה על השירים האלו.
    (הערה קטנה – אני אישית הייתי מחליפה "פות" ב"ערוות"…)

  2. מירי פליישר

    תודה אליענה יקרה
    כמו שאולי שמת לב אני לא נכנסת לויכוחים פמיניסטיים.
    השיר הזה דוקא היה יכול להתפרש אבל לכל אחד ואחת יש שריטה אז מה נשתיק את קולה של האמנות עקב כך? לפעמים היא השריטה הכוח המניע , ומה אנחנו כאלה טובים ולא גורמים אף פעם צער לאחרים מטבע אופיינו המחורבן? אני לא יכולה להתגאות בכך. ולא אמרתי כלום על נשים וגברים ומשוררים ומשוררות.

  3. רונן א. קידר

    תרגום נאה ומעניין. אם תרצי הערות עריכה (כמה קפצו לי לעיניים), רק תבקשי.

    • בטח שמבקשת 🙂

      • רונן א. קידר

        אוקיי, הנה הולך (היר גואז):
        בשורה הראשונה, נראה ליו יותר נכון לכתוב "אלוהים ניסה ללמד את עורב לדבר". התרגום "איך לדבר" מסורבל בעיני בעברית, ואין צורך בו, כי מהטקסט ברור שהעורב פשוט לומד לדבר.
        בשורה הרביעית – למה ויתרת על ה"ו" שהיה שם במקור?
        בשורה השישית – אין דבר כזה bluefly באנגלית, כלומר יוז חיבר כאן שתי מלים למילה אחת; אולי שווה ללכת על זה בתרגום ולכתוב "זבובכחול".
        שורה שמינית – sundry אינו קשור לשמש וליובש, למרות שזה נראה ככה, אלא מילה באנגלית שפירושה various. הכוונה במשפט – לסירי הבשר השונים שלהם, או בתרגום חופשי יותר, כל אחד לסיר הבשר שלו.
        שורה 10: retched זה לא בדיוק "הקיא", אלא יותר "ניסה להקיא" וההבדל בעיני חשוב. מצד שני, קשה לי לראות פתרון שיתאים טוב לשיר.
        שורה 13: למרות שבמקור "מחאה" הוא אכן מושא ישיר, נראה לי נכון יותר בעברית לכתוב "ממלמל במחאה" – גם יותר ברור וגם נשמע יותר טוב (תרגום מדויק יהיה משהו כמו "ממלמל דברי מחאה", אבל הוא קצת פוגם בקצב).
        שורה 14: נראה לי שבעברית נשמע יותר טו להחליף את הפועל והשם, כלומר "לפני שהספיק אלוהים…" כמו-כן, "לעוצרו" נותן תחושה של שוטר ועציר, ונראה לי טבעי יותר לעברית לכתוב "לפני שהספיק אלוהים לעצור בעדו".
        שורה 15: אני יכול להבין למה לא "ערווה" – זה פחות פיזי – אבל אני מבין גם את ההסתייגות מ"פות". וזו אולי הזדמנות מצוינת לנצל מילה שלי גילתה לפני כמה שבועות – פתיגיל. ראי כאן:

        http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=168381&blogcode=7690403

        לדעתי זה פשוט שימוש מושלם.

        שורה 16: שימי לב שזה grass ולא grasses, ולכן דשא; למרות שאני הייתי הולך על "עשב" – תרגום מקובל ל-grass בשירה האנגלית והאמריקנית, ונראה לי מתאים יותר, בפראיות שלו, לסיפור שלפנינו.

        שורה 17: שימי לב שיוז משתמש שוב ב-struggle" ולכן הייתי ממשיך עם "אלוהים נאבק להפריד ביניהם". ולטעמי "בכה" יהיה חזק יותר מ"התייפח", דווקא בגלל הפשטות.

        שורה 18: ה"מרגיש אשם" מסורבל יחסית למקור. למה לא "המריא משם בתחושת אשמה"?

        אני מקווה שלא פשלשתי יותר מדי, אבל בכל זאת – שאלתי לפני, נכון?
        רונן

  4. שיר יפה, תרגום מצוין. גם אני הייתי מחליפה לערווה, ולא רק בגלל שנאתי למילה פות (ולא משמרנות, מעדיפה ואגינה אפילו על פני פות), אלא כי זאת מילה שצלילה יפה והיא נשמעת לי שם נכון יותר.

    תמשיכי להביא לנו משירי. הנה הולכות ומתפוגגות הדעות הקדומות שלי נגדו.

  5. בדיוק הבאת את השניים שאני מכירה.
    ראיתי שכתבת לרונן שאת רוצה הערות עריכה, אז לי יש אחת – השורה האחרונה צמודה לתחביר של האנגלית, בעברית לא יפה בעיניי המבנה הזה והייתי מתרחקת מהמקור. לא יודעת בדיוק מה הייתי כותבת, אולי אפילו משהו שמתרחק ממש, כמו "בלב כבד".

  6. מאוד יפה וחכם. תודה על השירים הנפלאים אילו.

השאר תגובה ל יעל ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג