בננות - בלוגים / אליענה אלמוג / כמה דברים: סרט ואהבה ותודה.
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

כמה דברים: סרט ואהבה ותודה.

יש הרבה דברים שאני רוצה לספר עליהם.

בזמן האחרון אין זמן. לרשותי לא עומד זמן פנוי, או אולי רק נדמה לי שהוא אוזל. חומק ממני. נעלם.

אני לא יודעת איפה הוא.

 

אני רוצה לספר על אנשים טובים. רחבי לב. יש הרבה כאלה, אבל אני רוצה לספר על שניים מהם. לאחד קוראים יואב קוטנר ולשנייה קוראים לאה איני. שניהם באו אל מרכז היום שאני מנהלת. באו בהתנדבות.

יואב קוטנר הרצה לנו על הביטלס. הוא רגיש ועדין ומצחיק ויודע על הביטלס יותר מכל אחד אחר. המון שמחה הייתה בערב הזה. המון מוזיקה. דברים שלא תמיד נמצאים אצלנו. אחרי שהוא הלך שמעתי את אחת הנשים המבוגרות יותר מדברת עם חברה שלה בטלפון. "בא אלינו האיש מהרדיו," היא אמרה לה. והייתה התרגשות בקולה. ושמחה. וגאווה.

לאה איני באה לדבר על "ורד הלבנון". זה קרה אתמול ואני חוששת שעוד אין לי מספיק מילים כדי לומר משהו חוץ מאשר תודה עצומה וגדולה על רוחב הלב, הרגישות, הנכונות, הדוגמא.

 

עמרי ליאור ביים סרט על אמא שלי.

לפני שבועיים בערך נסענו לחיפה לראות את הסרט בסינמטק. בחוץ ירד גשם. בפנים שרר חומם של האנשים שבאו לראות את הסרט. אישה שהייתה תלמידה של אמא שלי לפני כמה? שלושים שנה? אישה אחרת שלמדה עם אמא שלי בסמינר למורות בירושלים לפני כמה? ארבעים שנה? כל מיני אנשים היו שם. והיה חם.

אני אוהבת את אמא שלי מאד מאד. הסרט גרם לי לבכות. בכי של אהבה. לא ידעתי עד אז שיש בכי כזה.

אפשר לראות קטעים ממנו כאן:

 

http://docunet.co.il/artist.asp?id=222&cat=1

 

ואם כבר הזכרתי אהבה, חשבתי השבוע על האנשים שאני אוהבת אהבה שאינה תלויה בדבר. ישנם כמה אנשים כאלה. לא מעט למעשה. אני אוהבת אותם פשוט כי הם מה שהם. אני לא מצפה מהם לדבר. לא מבקשת מהם דבר. היותם מספיקה כדי שאוהב אותם. כמה ניקיון יש בזה.

אחד מהאנשים הללו הוא שמעון אדף. אם לא קראתם את ספר שיריו האחרון כדאי שתעשו את זה מהר. העולם נראה אחרת אחרי שקוראים. אני אוהבת את שמעון אהבה שאינה תלויה בדבר. אנחנו לא חברים. לא קרובים, ואין לי גם צורך בכך. מספיק לי שהוא קיים. שהוא כותב. שהוא שר. אני אוהבת אותו כי הוא הוא.

יש לי חברה שקוראים לה תמי קצביאן. היה לה יום הולדת השבוע. גם אותה אני אוהבת אהבה כזאת. פשוט כי היא מי שהיא. היא חכמה ורגישה ומוכשרת ואמיתית באופן שאינו מובן מאליו. יש בה להט ויושר שאין הרבה כמותם בעולם.

יש לי חבר מתהווה שקוראים לו יורם. אנחנו עובדים עכשיו על החברות שלנו (למרות שאני מאד לא מוצלחת בזה. סליחה יורם). אני חושבת שגם אותו אני יכולה לאהוב בדיוק אותה אהבה. פשוט בגלל מה שהוא. רגיש וחכם ומדויק ונכון.

וכמובן גם את גבריאל בלחסן. אותו אני אוהבת אהבה כזאת.

כמה נקי לאהוב ככה.

נקי יותר מכל מקלחת.

 

 

22 תגובות

  1. אליענה יקרה, כן תרבינה אהבות כאלה, טובות ויפות ונקיות!
    ואמא שלך אישה יקרה, מסרי לה דרישת שלום חמה ממני.
    שבת שלום ומבורך!

  2. סליחה אליענה,גם אני אוהבת את מי שאת שונאת

    מישהו שומר בלילה על
    החיילים
    הוא ודאי ישגיח גם –
    על החייל שלי..
    שמור עליו היטב בתוך העשב והפיח
    שמור עליו בתוך הים!
    שמור עליו היטב בין עזה לרפיח –
    ובירושלים גם.

  3. מירי פליישר

    אליענה
    תודה על הדברים המטהרים שלך.

    אכן אנשים טובים. ולך אהבה ואהבה כי זהו המזון והמשקה שלך שלי שלנו.

  4. תַּלְמָה פרויד

    אשרייך אליענה, על האהבות שבחייך.

    צפיתי בסרט על אמך. מרתק ומרגש, ואהבתי את הדמות ואת האמירה. לדוגמה, זו בדבר הצעקה שבספרות.

    דרישת שלום חמה לאמך, רות אלמוג, ויישר כוח.

  5. מחכה לראות את הסרט על אמך.

    ואין כמו אהבה שאינה תלויה בדבר. יפה כתבת. יש אנשים כאלה שאתה פשוט שמח שהנם קיימים. אני למשל שמחה שאת קיימת. :)

  6. לי עברון-ועקנין

    מקסימה, נראה לי שככה אני אוהבת אותך… {}

    • לי יקרה יקרה, היה לי קצת קשה לכתוב את הפוסט הזה, אני לא כל כך במיטבי לאחרונה ועוברת תקופה קשה, ועכשיו אני מרגישה שזה היה כל כך משתלם. גם אני אוהבת אותך. אני מקווה שאת יודעת:)

      • חבר בהתהוות

        וככזה, אני חייב לציין בפניך אליענה, שאין אחרת. לו הייתי חבר על המוגמר, סביר שלא היה מקום ופנאי לשאת את כל השאר . . .
        נתראה הערב.

      • לי עברון-ועקנין

        צר לי לשמוע על התקופה הקשה. והאופן שבו את מתבטאת גם לגבי הקושי וגם לגבי התחושה שהיה משתלם – כל כך מזכיר לי את עצמי :).
        אני יודעת שאת אוהבת אותי, וזה תמיד כיף להגיד ולשמוע :).

  7. מה שיפה בעיניי אליענה הוא שאת בוחרת לאהוב, ומקרינה את זה החוצה

  8. כל כך מרגש אליענה: מה שכתבת ,הסרט על אימך המיוחדת והאהבה הנקיה

  9. אליענה,

    הפוסט היה מרגש במיוחד.

    איזו מחווה מקסימה לאימך ולאנשים שאת אוהבת בכל מאודך.

    מעורר קנאה ממש, במיוחד כשאני מאד מאד מתגעגעת אליך.

  10. מקסים הסרט על אימך, יוצרת נפלאה ואישה מיוחדת, אהבתי את הפוסט ,רשימת האהבות, טוב לאהוב וטוב לחשוב על האהבות האלו הן ממלאות את הלב, וגורמות לי לחשוב מי הן האהבות הטוטליות שלי.

  11. למה את לא מנסה להתקרב ולהכיר אותם?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג