בננות - בלוגים / / שיר אהבה לגבריאל בלחסן 3
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

שיר אהבה לגבריאל בלחסן 3

ושוב המילים שלך

למה

למה את לא יכולה להרפות.

אלה המילים שלי

והמילים שלך?

ושוב הקול שלך בתוכי,

אני נצמדת לעץ

חופרת באצבעותיי בחול

פוערת פה

ללא קול.

איך את בורחת תמיד

אל מקומות שאין להם קיום

 כל מה שמתרחש בתוכך

מתרחש בתוכך.

גבריאל

אני קוראת לך

מתיזה מים על פנים בוערים

מציירת מגדלור על דף מחברת

מפצחת אגוז

שצמח על עץ

שותקת

חולמת

נופלת מעומס התשוקה.

מחכה.

 

 

 

19 תגובות

  1. לא הגזמת קצת עם הגבריאל גבריאל הזה?
    נמאסס

    • לי עוד לא נמאס, וזה מה שחשוב.
      ועוד מעט אני אמחק את התגובה הפחדנית והמכוערת הזאת.
      בוז לפחדנים.

  2. כל כך מגוחכת התגובה הקבועה של הבלוגרים שתגובה ללא שם היא פחדנית. למה שמישהו יפחד ממך? את לא פיגורה חשובה בשמי הספרות. מתעצבנת שמישהו לא סובל את הכתיבה שלך? תודי שזה מה שמעצבן אותך ולא אלמוניות כזאת או אחרת. את מעלה כאן מהגיגייך, תתמודדי בלי איומים של מורה מחליפה.

    • תגובות אלמוניות הן פחדניות ופוחזות.
      אם אדם רוצה לחוות דעה, שיעשה זאת בגלוי.
      צריך לזכור שהבלוגאי תמיד חשוף. על כן הוא זכאי לכך שתגובה על דבריו תהיה חשופה כמותו.

    • הפחד הוא לא ממני. הוא מהחשיפה. להיחשף כאדם ממורמר, מרושע, קטן ועלוב. מזה הפחד. וזה פחד מוצדק. ובוודאי שמעצבן אותי שלא סובלים את הכתיבה שלי. זה טבעי לא?
      וכן, אני לא פיגורה חשובה בשמי הספרות, גם לא מתיימרת להיות, אבל אני אדם שעומד מאחורי הדברים שהוא אומר וכותב, גם אם הם הגיגים משמימים. אני מעדיפה להיות אדם כזה מאשר פיגורה חשובה באיזשהם שמיים או מאשר להיות מישהו כמוך- המגיב/ה האלמוני/ת המריר והמפוחד.

  3. בזכותך אני שומעת עכשיו את השירים שלו, שחודרים פנימה בצורה שקשה לתאר

  4. טובה גרטנר

    נוגע פוגע
    משאיר ממשות.
    להתראות טובה

    • תודה טובה.
      להתראות.

    • משונה מאוד להתאהב בכוכב רוק זעיר
      ששר ומחבר מנגינות לאיזה מילים
      פשטניות שהוא או אחרים מחברים – זו האמת.
      האהבה עיוורת – ולגיטימית.הספרות פקוחת עיניים,גם אם זה לגיטימי פחות

      ולקרוא לי טרול ולמחוק את תגובתי זה
      קל מדיי. זוהי תגובה עניינית ומנומסת,לטעמי.

      (ואני לא המגיב הקודם)

      • זו באמת תגובה עניינית ומנומסת. אין לי כל כוונה למחוק אותה.
        האהבה אכן עיוורת. אולי יום אחד בקרוב אפקח את עיני.

        • לא את – אליענה,שיכולה להתאהב בכל אדם,גם כוכב רוק צעיר וזעיר,שזה יפה ולגיטימי= הספרות אמורה להיות פקוחת עיניים.החיבור בינך לבין הספרות,
          אם את מבקשת כזה,אמור לפקוח את עינייך- לפחות במה שאת כותבת.

          אקווה שהובנתי ולא פגעתי גם אני רוצה לבעור באש האהבה לכוכבת רוק עולת ימים,אבל איש הספרות שבי מתבונן
          בסיטואציה מהצד במבט שוקל ומפוכח,ושואל שאלות קשות

          תודה,ושוב סליחה,אלמוני

  5. נעם רחמילביץ'

    אליענה, אני לא יודע מי זה גבריאל אבל זה שיר יפה. יפה בגלל הכנות השירית שלו ובגלל האופן שבו את בונה אותו.

    יהיו עוד?
    נעם

  6. אם היית רוצה, היית יכולה לשלוט בזהות המגיבים – יש בלוגים כאלה וזאת לא בעיה. יש חלוקה של בעל הבלוג והמגיב, והמגיב יכול להגיב תחת כל שם. הטיפשות שלך היא לחשוב שאם מישהו חותם בשם אז זה חושף אותו. הרי אפשר לחתום בכל שם, ולראייה ראי הטרולים. ואגב – לא יודע אם כתבת תגובה בזמן האחרון – אם שם או בלי שם, אבל מי שכותב לך כאן שנמאס לו הוא לאו דווקא מריר (וכאמור בטח לא מפוחד). סביר שהוא פשוט לא סובל את הכתיבה הבינונית שהוא מגיב לה, וכעבטר רגע שוכח ממנה. נו ביג דיל.

    • אני לא יכולה שלא לתהות מה בעצם גורם למישהו לכתוב מילים מעליבות לאדם שהוא כלל לא מכיר. מה עומד מאחורי זה? יותר מכל דבר אחר זה נראה לי עצוב- הצורך לפגוע ככה.
      אני מאחלת לך, מי שלא תהיה, שבקרוב מאד תרגיש טוב יותר ולא תצטרך לפגוע באחרים כדי להרגיש גדול.

    • למגיב המתחכם:
      לא על בעל הבלוג לשלוט במגיבים.
      המגיבים אמורים לשלוט בעצמם.
      אם אתה אמיץ די הצורך לכתוב תגובה מעליבה, שיהיה לך האומץ להזדהות!

  7. שירים כובשים לאמן ששואב אותך פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, מרטיט את הנשמה והלב

השאר תגובה ל חני ליבנה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג