אורח בבלוג- רוני וגנר

                                                    תחי מדינת ישראל!

במלאת 61 שנה להכרזת העצמאות , האם לא הגיע הזמן שתוקם מדינת ישראל?

קוראי בודאי תוהים עכשיו מאיזו הפרעה פסיכוטית אני סובל. ובכן , בוחן המציאות שלי נבדק ונמצא תקין בגבולות הממוצע. אני שואל שוב : מתי תוקם מדינת ישראל ?

שהרי  במדינה החוגגת היום את עצמאותה יש הכל : יהודים , ערבים , רוסים ,אתיופים , עובדים זמניים מכל   המדינות העניות ; אבל אין בה ישראלים. אין זהות משותפת לכל מי שחי פה. יש שכבה  בעלת זכויות , שאליה שייך כל מי שנחשב יהודי. בתוך השכבה הזאת יש ריבוד בין יהודים מרובי זכויות לבין יהודים מעוטי זכויות.  על פי חוק ,ללמדן הדתי יש הרבה יותר זכויות מאשר ללמדן החילוני , לעולה החדש יש יותר זכויות מאשר למי שנולד בארץ.  חברתית לאשכנזי הותיק יותר זכויות מלמזרחי הותיק (לדוגמה בקבלה לעבודות מסוימות), לשניהם ביחד יותר זכויות מלרוסי (לדוגמה בקבלה לעבודות מסוימות) ולשלושתם ביחד יותר זכויות מלאתיופי (כנ"ל).

מתחת ליהודים נמצאים הפלסטינים אזרחי ישראל. על פי חוק , לאזרח היהודי זכות ישיבה בכל מקום והאזרח הפלסטיני סגור בתחום המושב , וגם זה ננגס בשיטתיות  ע"י השלטון ומצטמצם.על פי חוק, המשטרה ובתי המשפט  מפלים את האזרח הפלסטיני לרעה בעוד שחברתית  הוא מופלה בכל תחום.

מתחת לאזרח הפלסטיני נמצא קרובו הנתין הפלסטיני  חסר הזכויות  והנתון לשרירות לב כל. המדינה טוענת  שהיא לא שולטת על רוב הנתינים הפלסטינים, כי הם חיים בשטחי האוטונומיה שלהם. למעשה  היא סוגרת עליהם מכל צד (כולל מהאויר) ושולטת על חייהם , בדיוק כפי ששלטה קודם להסדרי  האוטונומיה ואולי אף יותר. זהו הכיבוש.

איפה שהוא בחלל  תלוי  העובד הזמני מן המדינות העניות. על פי חוק הוא חסר זכויות עובד , אך חברתית נוהגים בו בפחות עוינות מאשר בפלסטיני , אזרח או נתין.

בתוך בליל המעמדות הגזעיים האלה , אני שואל : איפה הישראלי?

אני חולם על היום בו תכריז המדינה שכל הגרים בגבולותיה הם בני קבוצה אחת : ישראלים.

לישראלים יש זכויות שוות וסולידריות ביניהם. הם, למעשה, מה שקרוי אומה.

כדי שתוקם מדינת ישראל , היהודים, שאני אחד מהם , ייפטרו ממטען השואה . כלומר, ילמדו מה שהיה צריך ללמוד מהשואה. שצריך להיות מקום אחד בעולם שיקבל יהודים נרדפים.

אבל שזהו לא הקריטריון הבלבדי לקיומה של מדינה ובטח גם לא קריטריון המנמק  את הרדיפה של האזרחים האחרים במדינה. ישראל תאפשר לקרובי היהודים להגר אליה , אך גם לקרובי הפלסטינים , ויהיה עליה למצוא את האיזון בין אלה לאלה. כיהודי הייתי מעדיף שרוב הפליטים הפלסטינים ישוקמו במדינת פלסטין, שתהיה שכנתנו. זאת בגלל שאני עדיין נתון לפחד ההוא, מן השואה. ישראל הדמוקרטית תאפשר לי ,כמו לאזרח הפלסטיני למצוא מחדש את הביטחון הקיומי.

  עלי , היהודי, ללמוד לחיות עם  הפלסטיני אך גם ללמוד לחיות עם סיוטי העבר שלי . למצוא דרך ללמוד מהם מה שצריך וללכת הלאה. לא למחזר אותם.  ליצור מציאות חדשה.  ישראלית.