בננות - בלוגים / / ובכל זאת מתחילה שנה חדשה
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

ובכל זאת מתחילה שנה חדשה

אני לא כל כך כאן בזמן האחרון.
חזרתי מגרמניה קצת שבורה בגוף ובנפש. מותשת. מלאה ייאוש וכאב. עם דחף עז לדבר רק על זה. רק על מה שחוויתי שם. רק על הכיבוש. על העוולות. על האכזריות. להגיד שוב ושוב ושוב ושוב את מה שלא רוצים לשמוע.
זו לא פוזיציה קלה. (וכן, זה עדיין קל יותר מאשר לעמוד במחסום).
למען האמת זוהי פוזיציה מייסרת שאני רוצה לברוח ממנה ולא מסוגלת להרשות לעצמי.

את החופש שהיה אמור להיות לי בברלין ביליתי בבית חולים. הגוף שלי קרס. לא פלא בהתחשב שבכך שכבר שנים אני מבלה בהתעסקות אינטנסיבית עם תכנים קשים ובלתי נסבלים.
חזרתי לכאן עם אסתמה. חשבתי שזו מחלה שחוטפים בילדות, והנה פתאום בגיל 36 אני חולת אסתמה. צמודה למשאף מלא סטרואידים ושואלת את עצמי איך נפטרים מהדבר הזה.
לדעתי גם האסתמה שלי היא מנזקי הכיבוש. הרי באמת אי אפשר לנשום כששומעים את סיפורי הזוועות. אם הייתי יכולה להוכיח את זה הייתי תובעת את ממשלת ישראל. אבל אין לי שום הוכחות. רק משאף.

אני כל כך רוצה שיהיה כאן טוב יותר לכולם ולא יודעת איך זה יכול לקרות.
ופתאום הבנתי השבוע שפספסתי את פסטיבל שער לשירה, שאליו אני הולכת כל שנה מאז שהוא נוסד, וזה כל כך חבל לי ואני חושבת לעצמי שאסור לי להמשיך ככה. ומצד שני שואלת את עצמי איך זה יכול להיות שלי מותר לחיות חיים מלאים וטובים וחופשיים בזמן שכל כך קרוב אלי יש נשים שלא יכולות לחיות חיים כאלה. ובאמת שאין לי תשובה.

ובכל זאת מתחילה שנה חדשה. 

19 תגובות

  1. שנה טובה, פורייה, ברוכה, בריאה, מוסרית, חברתית, פמיניסטית – אליענה היקרה
    ואשר לכתביה הנשמות ונשמת כתיבתה
    אני מנוי …
    שהשכינה תברכך בכל מכל וכל

  2. על איזה כיבוש את מדברת כשאת מדברת על גרמניה?

  3. נשיקות מתוקה. שיתבהר מהר.

  4. רונית בר-לביא

    אליענה,
    קראתי בתשומת לב.

    אני רק רוצה לומר שאני חושבת שהגוף
    מנסה להגיד לנו כל מיני דברים ושהוא מאד מאד חכם.

    לי אישית יש אסתמה (כרגע רדומה יחסית) מהגיל הכי צעיר.
    חסכים, טיפול לא טיפול של זוג הורים וכולי.
    ככל שאני לומדת יותר להעריך את עצמי ולאהוב את עצמי ולהקשיב לרמזים של הגוף שלי, ככה פוחתת האסתמה ושאר התסמינים שיש לי שבונים חיץ מהעולם.

    את לא יכולה לתקן את עוולות העולם, וזה לא שיש מישהו שכן.
    זה גם לא התפקיד של אף אחד.
    המחוייבות הראשונה שלך היא לעצמך, ומה שקורה אצלך וסביבך את דווקא כן יכולה לתקן.

    כשאנשים יתחילו לטפל בעצמם באהבה ולדאוג לעצמם קודם ובלי בושה, ורק אחר כך למעגלים גדולים יותר ויותר, אבל לא מסיבה של אני עושה למען אחרים,
    אלא אך ורק כדי לגדול ולהתעצם ולחוש את היופי שטמון בהם,
    אז המהפך יצבור עוד יותר תאוצה.

    כל זה לדעתי.
    אני מרגישה קצת איך את חושבת דרך הפוסטים שלך,
    ויודעת שכמה שאת מסוגלת להתנגד ונורא להתרגז מכל מיני דברים שלא מקובלים עלייך ולהיות מאד לוחמנית,
    את גם מסוגלת להקשיב.

    שתהיה שנה יותר טובה לך עצמך.
    העבודה היא אך ורק פנימה.

  5. ממשלת ישראל

    את האובססיה את בטח יכולה להוכיח בקלות, היא ניכרת כמעט בכל פוסט שלך, אולי תשקלי תביעה על סעיף אובססיה אם לא אסתמה. מגיע לך לפחות טיפול נפשי במחשבות הטורדניות האלה.

  6. תודה על הכנות.
    עכשיו אני מבין.
    הרבה בריאות לך, לעם ישראל ולכל תושבי האזור והעולם.
    אם תזכרי את הסדר הזה אני חושב שחלק מהבעיות יפתרו.
    בברכה
    גיורא

  7. שנה של התחלה חדשה והרבה טוב, אליענה.

  8. " איך זה יכול להיות שלי מותר לחיות חיים מלאים וטובים וחופשיים בזמן שכל כך קרוב אלי יש נשים שלא יכולות לחיות חיים כאלה" – כשעולה בי המחשבה הזו אני פוטרת אותה כ"מחשבה דיכאונית" וממשיכה הלאה. אני יודעת שזה לא נכון לעשות בעינייך, אבל אם אני אהיה בוטה – גם האסתמה והסבל שלך לא מועילים לנשים האלה. תרגישי טוב ותשמרי על עצמך. ואני יודעת שנשמעתי קשוחה אבל זה מלווה בחיבוק רך!

  9. איך להגיד : זה קצת אבסורדי לחזור קורסת מגרמניה דווקא בגלל עוולות הכיבוש הישראלי . את חייבת להקשיב לגוף שלך שאומר לך דברים שונים מאד ממה שהראש אומר.
    הוא כנראה אומר לך : טפלי בי, תאהבי אותי, קחי אותי לשיעורי יוגה, לסדנאות נשימה, לחוף הים, לחברים, לקומדיה בקולנוע , ותראי שאז גם אני אתנהג אליך קצת יותר טוב !זה לא אומר שכך תדאגי פחות לאחרים. זה רק אומר שתדאגי גם קצת לתוך מה שמתרחש אצלך בגוף.
    בתור עו"סית את בוודאי נותנת עצה כזו גם לאחרים
    מאחלת לך ולכולנו שנה יותר טובה.

  10. "אני כל כך רוצה שיהיה כאן טוב יותר לכולם ולא יודעת איך זה יכול לקרות".
    הי אליענה, זה משפט שנכנס ישר ללב המזדהה. הרצון שיהיה טוב לכולם, הרצון העז שלא יהיה כאב, ליבך טוב וכוונותייך נפלאות רק שהדרך (כבר כתבתי לך פעם) שנראית לי כמו "ואהבת את רעך יותר ממך" גורמת לכאב וחולי מעצם ההזדהות המוחלטת עם סבלו של האחר. מכירה את זה באופן אישי, מכירה את זה מנושאים אחרים, יודעת שדרכי הייתה להתרחק מעט ולהתרכז יותר בעצמי, ובשאיפה שבראש ובראשונה יהיה לי טוב. אחר כך הדאגה לסביבה הקרובה אלי, ולא הייתי מוצאת בי יותר אנרגיות הייתי מגדילה את המעגל אלא אם בהדרגה. אבל מכאן ועד לדאגה לעם שלם אם זה שלנו או עם אחר, זה גדול עלי, ומקריאה, נראה לי שגם קצת עלייך. אז אני דואגת. דואגת לך. מאחלת לך שנה נפלאה עם המון הצלחות קטנות שיחזקו אותך, ואולי אפילו תוכלי למצוא את המרחק הנכון שממנו תוכלי לעשות בלי הזדהות, שפוגעת בך ומחלישה, בעצם, את היכולת שלך לחתור להגשמת רצונותייך.

  11. ברור שמשהו לא תקין בהתנהלות שלך.את מובילה את עצמך למקום לא טוב בשבילך. מאחלת לך למצוא איזון בריא שנה טובה ותשמרי על עצמך

  12. אליענה, הגוף שלנו יודע ומבין היטב ולעומק את מה שהראש מסרב לקלוט.
    מאחלת לך ולכולנו שנה טובה ובריאות.

  13. בכל זאת מתחילה שנה חדשה והאופטימיות הכרחית וחיונית להפליא, גם ובעיקר כדי שיהיו לך כוחות לעזור לאחרים.

    כן, צריך לגעת גם בחומרים קשים וכואבים, צריך לקחת אחריות וצריך לשמוע ולהשמיע, אבל צריך גם לזכור שלא כל העוולות מונחים על כתפייך ולמצוא איזונים וזמן לדברים שחשובים וטובים לך. הימנעות מהם לא רק שלא מועילה לנשים הכבושות, היא מזיקה להן, כי לטווח הארוך היא תשאב ממך כוחות ותקשה עלייך לעזור להן.

    שנה טובה ורק בריאות! (-:

  14. שנה טובה והרבה בריאות – גם אני מצאתי את עצמי מחוברת למשאפים ולסטרואידים במשך תקופה ארוכה – בהפתעה גמורה מבחינתי בגיל32 וזה היה רע וקשה ומתסכל. היו לזה כמובן סיבות טובות של מתח וחרדה שעברנו באותם ימים. זה עבר כך שאל יאוש.

  15. אליענה –
    הדברים מתקשרים לדברים קודמים שכתבת, וגם לדברים שכתבתי לך:
    כנראה לא זו הדרך.
    לתוך התמהיל הזה של איכפתיות וחמלה ורצון טוב וכעס על ה"רעים" כדאי להוסיף גם סבלנות ופרספקטיבה קצת יותר רחבה. אולי גם קצת הבנה גם ללב ה"רעים", ואולי אפילו טשטוש של החלוקה החדה הזאת ל"טובים" ו"רעים".
    מעבר לזה – שתהיה לך שנה חדשה טובה ורגועה. לא קל למצוא רגיעה במזרח התיכון, אני יודעת, אבל שווה לחפש.
    והרבה הרבה בריאות!

  16. אמל אבו זידאן

    שלום אליענה

    לעיתים מרוב עול אני שוכחים לנוח קצת כדי לטעון שוב את מצברי הנפש. זו פריווילגיה אם ישנה אפשרות לנוח כי יש כאלה שזה לא תלוי בהם. המציאות המסובכת של הכיבוש ועוד דברים אחרים לא תשתנה בין ליה לדאבוני ולכן יש לברוח לעיתים למנוחה קלה ולתת לנפש חופשה בתקווה שנוכל להמשיך את המאבק או ההתמודדות שלנו עם טרדות הכיבוש והחיים המסובכים. כמי שעוסק בתחום למעלה מעשרים שנה אני יודע כמה חשוב ללכת למקומות אחרים ולו כדי לשמר את הבריאות הנפשית שאיננה בגדר -מובן מאליו.

    מקווה מאוד שתוכלי לנוח קצת ועוד תשובי עם כוחות מחודשים
    שנה טובה
    אמל אבו זידאן

  17. מירי פליישר

    שנה טובה לך אליענה
    לא אוסיף מילים כי נראה לי שלא תקשיבי למשל על לשמור על עצמך…
    ובכל זאת מתחילה שנה חדשה .

  18. תרגישי טוב ושנה טובה. א.

השאר תגובה ל ממשלת ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג