בבוקר חם והמזגן מקולקל וגרשון הטכנאי לא יכול לבוא ולא יכולה לעבוד מרוב שחם חם חם והלכתי לבית הקפה השכונתי וישבתי ותרגמתי עד שהרגשתי שתכף מגרשים אותי משם וחזרתי הביתה לתופת החמה וישבתי מול המאוורר וניסיתי לכתוב ולא הצלחתי והפרח בעל פני האנוש הביט בי במבט מעולף ורציתי להסביר לו שגרשון יבוא רק מחר ולא מצאתי מילים והחתולים מביטים בי בחומרה ושותים עוד מי קרח שמזגתי להם כי המקרר לפחות עדיין עובד ואחרי הצהריים כדורגל ורביב המאמן הוא המאמן הכי טוב בעולם אבל במשחק אני מגינה שמאלית והוא אומר לי לשמור על השחקנית הכי טובה והכי מפחידה בקבוצה היריבה ואני לא מצליחה אבל גם היא לא מצליחה והמשחק נגמר בתיקו אפס ואנחנו מזיעות כמו הנשים הכי מזיעות בעולם והחולצה שלי רטובה ודבוקה לי לגוף ורצתי מהר במגרש ואני אוהבת את רביב המאמן וכשאני מגיעה הביתה אני רואה שהפרח עם פני האנוש התייאש ומקלחת וקצת לקרוא וללכת לישון. שינה.
מקווה שהמזגן כבר תוקן!!!
ולא היה אציל?
גם כשחם לך ולחתולים ולפרח (הצמא) – עדיין יש לך כוח/כישרון/לב לתאר את האנושי. הכתיבה במשפט אחד ארוך מעצימה את הדברים.