בננות - בלוגים / / רשימת הספרים שלי
טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

רשימת הספרים שלי

זו הייתה משימה קשה מאד. לתמצת לרשימה של עשרה בלבד את הספרים שהיו אבני דרך מבחינתי. הלא ללא ספרים לא הייתי חיה. פשוט כך. בכל זאת הצלחתי לבחור. אלה לא הספרים הכי טובים שקראתי, למרות שכולם טובים, אלה ספרים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב ואולי הכי נכון יהיה לומר שאלו ספרים שהצילו אותי . (וימשיכו להציל אותי גם הלאה כי אני עדיין זקוקה להצלה).

 

 

אן שרלי מאת ל.מ. מונטגומרי

כל ילדותי רציתי להיות היא. האסופית הג"ינג"ית דקת הגזרה ותמירת הקומה בעלת הדמיון העז והלב הרחב. רציתי ולא הייתי היא. אף פעם לא הצלחתי להיות מספיק דקת גזרה. דמיון דווקא היה לי . אני מקווה שגם לב.

 

שני ירחים מאת שרון קריץ

שני ירחים משמעותי לי משתי סיבות- ראשית הוא ספר נפלא שאם אנסה למצוא משהו שיגדיר אותו אשתמש ב"רוחב לב" זהו ספר שכתוב ברוחב לב. אני חוזרת אליו כל פעם מחדש לרגישות ולדמיון שבו. ספרים שנשעה בהם שימוש בדמיון תמיד שובים את ליבי.

הסיבה השנייה היא שבזכותו נעשיתי מתרגמת. אחרי שקראתי אותו הייתי חייבת לקרוא עוד ספרים של שרון קריץ, ואחרי שקראתי אותם באנגלית הייתי חייבת לתרגם אותם לעברית. הוצאת ידיעות אחרונות נתנה לי את ההזדמנות לעשות את זה אחרי שנה של נדנודים וכך תרגמתי שניים מספריה של שרון קריץ- "התלבלבות" ו"רובי הולר". גם הם ספרים נפלאים.

 

 

האיש הקטן מאת אריך קסטנר

אריך קסטנר כולו הוא אבן דרך בחיי. קראתי שוב ושוב את כל ספריו ואני ממשיכה לקרוא אותם. למה דווקא האיש הקטן? אולי שוב בגלל כושר ההמצאה והדמיון, ואולי בגלל שזהו ספר מלא אהבה.

 

 

תינו המופלאה מאת נורית זרחי

נורית זרחי היא אחת מהסופרות האהובות עלי ביותר. תינו המופלאה הוא ספר שלה שאולי פחות מוכר אבל אני חוזרת אליו שוב ושוב.יש בו משהו שהוא בעיני תמצית הנשיות אם אפשר בכלל לתמצת את הנשיות, אם יש בכלל נשיות, היא נמצאת שם בספר הזה, ביחסים בין האם לבת, באחוות הנשים שמצויה שם ובהתנסות הראשונה של תינו באהבה ומין. זה ספר שגורם לי לרצות ללכת לים באמצע הלילה. קשה להסביר, אבל מי שקראה מבינה.

 

 

דבר קטן וטוב מאת ריימונד קארבר

מקארבר למדתי איך צריך לכתוב סיפור קצר. למדתי ממנו את המינימליזם שיכול להחליף את המלודרמטיות. למדתי ממנו שלא תמיד צריך מילים גדולות כדי לספר דברים גדולים. ואם הייתי צריכה לבחור את הסיפור הכי משמעותי בתוך "דבר קטן וטוב" הייתי בחורת בסיפור "טווסים".

 

 

 

למה עזבת את הסוס לבדו- מאת מחמוד דרוויש

מחמדו דרוויש הוא עבורי הרבה דברים- הוא משורר נפלא, הוא סמל למאבק שאני רואה עצמי שותפה לו, הוא גבר שאני מאוהבת בו כבר שנים. לפני שנה נסעתי לשמוע אותו קורא משיריו בחיפה. זו הייתה אחת החוויות החשובות בחיי. כתבתי על כך רשימה שאולי מישהו יהיה מעוניין לקרוא (בטוקבקים לרשימה הזו העליבו אותי כמו שלא העליבו אותי מעודי, אבל לא היה לי אכפת)

 

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427571,00.html

 

 

המונולוג של איקרוס מאת שמעון אדף

אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה ששמעתי את שמעון אדף קורא משיריו- זה היה בבית הסופר בירושלים. אני זוכרת איזה שירים הוא קרא ואני זוכרת שנשביתי. זה מוזר, אני אוהבת את שמעון אדף אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה מסוג שנדיר לחוש. בעיקר כשאיננו חברים טובים או קרובים מאד, אבל ככה זה ואני שמחה בזה. בעיני הוא אחד האנשים הכי חכמים ומוכשרים שיש, אני אוהבת את השירה שלו ואת הפרוזה שלו ואת האופן בו הוא מדבר. אני זוכרת איך קניתי את המונולוג של איקרוס בסטימצקי באלנבי ליד שדרות רוטשילד ואיך הרגשתי שמחה גדולה כשמוכר הספרים אמר לי שזה ספר מצוין, ואני זוכרת את ההתרגשות באוטובוס בדרך הביתה כשפתחתי את הספר והתחלתי לקרוא.

 

כל היצורים גדולים כקטנים מאת ג"ימס הריוט  (וגם כל הספרים האחרים שלו)- התחלתי לקרוא את ג"ימס הריוט בגיל 12, וחצי שעה אחר כך ידעתי שאהיה וטרינרית. לא נעשיתי וטרינרית אבל האהבה הגדולה לבעלי חיים נשארה בי לשמחתי והיא נובעת בין היתר גם מהסיפורים של הריוט. בגיל 15 נסעתי לפגוש אותו באנגליה. אבל זה כבר לסיפור אחר.

 

ג"וד האלמוני מאת תומס הארדי

אני לא בטוחה שזה ספר שמציל אותי. אולי זה ספר שעושה את ההפך מלהציל, כלומר זורק אותי לתוך תהום שקשה לטפס ממנה. אבל אולי לפעמים  יש איזו הצלה בנפילה לתוך תהום ואולי פשוט יש הצלה בספרות ממש טובה כמו הספרות של הארדי.

 

 

חיי הדבורים מאת מוריס מטרלינק

במשך כמעט שלוש שנים מחיי הייתי כוורנית ובמובנים מסוימים אלה היו שלוש השנים המאושרות בחיי. כל האושר הזה נמצא בין הדפים של "חיי הדבורים". חוץ מכלבים וחתולים דבורים הן החיות האהובות עלי ביותר.

 

אני יודעת שכבר יש לי עשרה, אבל יש עוד משהו שאני לא יכולה בלעדיו:

שורשי אויר מאת רות אלמוג ורחוב הרצל מאת אהרון אלמוג

וגם כמובן כל הספרים האחרים שלהם- שלא את כולם קראתי, אבל זה הרי לא משנה. בזכותם אני מה שאני, ואני די מרוצה מזה.

 

17 תגובות

  1. עשית לי מכה בבטן עם תינו המופלאה. אם הייתי עושה את התרגיל הזה של ספרים שמתארים תקופה בחיי, לא הייתה לי ברירה אלא לבחור בו…
    הזיכרון הסלקטיבי שלי מחק את הגזרה הדקה של היתומה האהובה עלינו, ואולי הסתנוורתי מהשיער הג"ינג"י.
    ואני הולכת לרשום לי בפנקס את שרון קריץ.
    ואת שורשי אוויר מאוד אהבתי, מסיבות אחרות משלך כמובן, ואת תיקון אמנותי עוד יותר אפילו.

  2. יופי של רשימה אליענה, דבר קטן וטוב מאת ריימונד קארבר, הוא כנראה הדבר הבא שאקרא, עכשיו אני קוראת את אלה תולדות, מאת אלזה מורנטה (ספר מופלא).

    • אלה תולדות הוא באמת ספר מופלא, ואני בטוחה שתהני גם מקארבר!

      • אגב, שלחתי לך מייל קיבלת אותו?

        • לא, לא קיבלתי, אבל אם זה היה ביומיים האחרונים אני צריכה לבדוק שוב כי הוצפתי במיילים ועוד לא קראתי את כולם..

          • שלחתי שלשום.

          • אני אבדוק, ואם קיבלתי ולא עניתי, מיד אענה ואיתך הסליחה! (שוב אני מבקשת ממך סליחה, זה כבר נעשה הרגל לאחרונה:)

  3. סבינה מסג

    אליענה, גם אני וגם נורית זרחי אהבנו מאד את אן שירלי!

    רשימה יפה עשית, אקח כמה המלצות.

    • סבינה, זה בכלל לא מפתיע אותי שאהבת את אן שרלי, וגם לא שנורית זרחי אהבה אותה 🙂

  4. יעל ישראל

    זה כל כך מרגש לקרוא רשימות כאלה. באמת נותן עוד צד של הבנאדם.

    את תינו לא הכרתי לצערי.

    את אן שרלי מאוד אהבתי גם.

    (ושכחתי את "אבא ארך רגליים").

    אריך קסטנר הוא המלך!!!!! שולת111111!!!!

    על שרון קריץ כתבתי בזמנו ביקורת במעריב, כשיצא בארץ, וזה ספר נפלא ממש.

    ותומס הארדי גם הוא מלך.

  5. יעל גלוברמן

    אוהבת כל כך הרבה ספרים ברשימה שלך. אולי זה לא מפליא, אבל זה משמח

    את שרון קריץ אני לא מכירה — אחפש ואקרא. היא אמריקנית?

    • היי יעל, זה באמת משמח.
      על שרון קריץ אני מאד ממליצה. היא אמריקאית שחיה באנגליה (או אולי ההפך? פתאום התבלבלתי)ץ לדעתי שני ירחים הוא הכי טוב שלה שתורגם לעברית, אבל גם האחרים נהדרים (בעיקר אלה שאני תירגמתי..)

  6. איזה רעיון מקסים ואיזו רשימה מקסימה!

    לכבוד מה עשית את זה? היטלת על עצמך את התרגיל או שהוא הוטל עלייך?

    לאהבתך לאן אני שותפה, כמובן, ספרי קסטנר לילדים הם כנראה הספרים שקראתי הכי הרבה פעמים בעולם בעונג גדול. הכי אוהבת את הפנייה הישירה שלו לילדים- עם המון כבוד.

    לא היה לי מושג שאת תרגמת את התלבלבות. זה אומר שאת גם אחראית להברקה של הכותרת? אהבתי מאוד מאוד, וגם את שני ירחים, כמובן.
    בעקבותיו קניתי את התלבלבות כחלק ממתנת בת מצוה, כמעט על עיוור בלי לקרוא, ואז קראתי מהר לפני שנתתי במתנה.

    את השירים של שמעון אדף טרם קראתי, לפחות לא במרוכז, אבל לאחרונה אני בתחושה שהגיע זמנם והגיע זמני בשבילם… את הלב הקבור שלו אהבתי מאוד מאוד.

    אם יש לך חיבה לדבורים, חפשי את "גנבת הדבש". לא היישר לרשימה אבל נדמה לי שתאהבי אותו, לא רק בגלל הדבורים.

    ובמשפחת אלמוג- אהבתי מאוד את "תיקון אמנותי" וכילדה אהבתי וקראתי המון את "כדור הכסף".

    איזה כיף של פוסט!

    • אה, ושכחתי להגיד שאת מה שכתבת אז על דרוויש קראתי ואהבתי אז כשגיליתי את קיומך האינטרנטי…

      • היי טלי, את הרעיון קיבלתי מלי עברון ועקנין שפצחה ברשימה נהדרת משלה.
        בעניין התלבלבות- אכן השם הוא הרעיון שלי ואני מאד גאה בו.
        ואת גנבת הדבש קראתי ומאד אהבתי, לא רק בגלל הדבורים.
        ואגב, בעקבות ההמלצה שלך קראתי עכשיו את ילדת הכוכבים וכל כך נהניתי!
        תודה 🙂

השאר תגובה ל אליענה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג