ארכיון חודש: מאי 2010

אני רוצה לחיות בעיר שטובה אל היונים שלה.

אז כתבתי כאן דברים שהיו לי קשים וכואבים ונסעתי לפאריס. עוד אכתוב על פאריס. וודאי גם אכתוב עוד דברים קשים וכואבים (למרות שבדיוק עכשיו לא כל כך בא לי) אבל לפני הכל יש לי משהו חשוב להגיד: אני רוצה לחיות בעיר שטובה אל היונים שלה. אני רוצה לחיות בעיר שיש בה יונים שהעיר טובה אליהן. אני רוצה שיהיו שמנמנות והומיות. ...

קרא עוד »

כאפות לפנים

זה עלול להיות הפוסט הכי אמיתי וכואב שכתבתי אי פעם. אני גם בטח אתחרט עליו. כמה כאפות לפנים אני חוטפת בזמן האחרון. אז המצב הוא שכבר חצי שנה אני לבד. רוני עזב את הבית בנובמבר. מאז אני כל הזמן אומרת לעצמי שאני צריכה לשקם את עצמי, אבל בכל פעם שאני מתחילה לעשות את זה דעתי מוסחת ממשהו ואני שוכחת. לשקם ...

קרא עוד »

אוי

הוי אלהים. הלב שלי עומד להתפוצץ. הפסיכולוגית החדשה שלי אומרת שהנאיביות שלי היא אחד החלקים היפים והבריאים שלי. יכול להיות שהיא צודקת, אבל בכל זאת הלב שלי עומד להתפוצץ. איך אפשר לחיות כשיש כל כך הרבה רגשות בפנים? כשג'ואן באאז שרה את Diamonds and rust ואומרת את המשפט הבלתי נסבל הזה: Its all come back too clearly, yes I loved ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג