ארכיון חודש: אוקטובר 2009

אימת הגוף

שום אור לא יכריע את אימת הגוף. הפחד מהאיברים הבעתה המזדחלת כשהיום עומד להפציע. לו הייתי גז. מתפשטת בחלל שהוקצה לי קטן או גדול לא חשוב. אבל אני מוצק או יותר נכון לומר מוצקה נכון יותר לומר לא מוצקה. לא מוצקה מספיק.    

קרא עוד »

כל כך רציתי להיות יפה בשבילך

יש לי עיגולים כהים קטנים מתחת לעיניים וכאב מפלח בראש. אבל כל כך רציתי להיות יפה בשבילך. כשאני קמה בבוקר מקווה שאולי דמות אחרת תשתקף במראה המרובעת שתלויה בכניסה לביתנו. אבל תמיד זו אני שוב ושוב ושוב אותה אחת נראית שם באור הקלוש של הבוקר כשעוד יום מאיים להרחיק ממני את מה שאני מבקשת שיישאר קרוב.    

קרא עוד »

The girl with the thorn in her side

  כשהייתי נערה, אולי בת חמש עשרה או שש עשרה, קראתי  בעיתון ביקורת על תקליט של הסמיתס: The queen is dead. בין שאר הדברים שנכתבו שם היה כתוב שזהו תקליט שמתאים לאחר צהריים של סתיו. כמובן שרצתי לחנות לקנות את התקליט. יש לי אותו עד היום. עטיפה ירוקה, תקליט שכבר שרוט. הייתי רוצה לכתוב כאן שחיי השתנו באותו אחר צהריים ...

קרא עוד »

שיר שנעלם

בפסח הראשון כתבנו הגדת חופש והיינו חופשיים לאהוב זו את זה. תשוקה עמדה בינינו ולא היה בעולם זין גדול מזה שלך. בשבועות ישבנו כל הלילה וקראנו את אנדריאה דבורקין. בדיעבד זו הייתה בחירה לא מוצלחת. אחר כך נסעתי בפעם הראשונה והשדים החלו להתנחשל בנפשי. משתוללים, חורשי מזימות ורוע. אתה אמרת משפטים שבסופם סימני קריאה. או נקודות. אף פעם לא פסיקים. ...

קרא עוד »

רק זה יוכל להבריא אותי

בספל השקוף יש דבש שני פלחי לימון מקל קינמון חשוף ושלוש פיסות זנגוויל עטופות בקליפתן. המלצר מזג לספל מים רותחים וכל זה אמור להפוך אותי בריאה. מולי הברמן הגבוה מנשק נערה עם שיער חלק וארוך הם צעירים ויפים כמו שרק צעירים יכולים. אני לוגמת ויודעת רק זה יוכל להבריא אותי.      

קרא עוד »

פברואר/ מרגרט אטווד (תרגום)

        חורף, זו העת לאכול שומן ולצפות במשחקי הוקי.  בבקרים של בדיל, החתול, נקניקיית פרווה שמנה שחורה עם עיני הודיני צהובות, קופץ על המיטה ומנסה לעלות על ראשי. זו דרכו לספר לי אם מתתי או עודי בחיים. אם אני חיה, הוא רוצה שאגרד אותו; ואם מתה, הוא כבר יחשוב על משהו. הוא מתמקם על החזה שלי, נושם ...

קרא עוד »

בגידה

בראשית היו נהר ונערה. הנהר, כדרכו זרם. הנערה עמדה מולו והביטה בו כדרכן של נערות. היא הייתה מאושרת. היא הניפה את שערה אל מול האור. היא כתבה במחברתה. היא שרה חרש. היא חיכתה עד שירדה השמש ובאור הירח הקלוש שהשתקף במימיו הלכה לביתה. היא הייתה מאושרת. הוא המשיך לזרום. כדרכם של נהרות ונערות. בראשית היה ים, ונשיקה ראשונה על המזח. ...

קרא עוד »

שיר

    יש עטלפים בראשי עצי הפיקוס ברחוב בו גדלתי. מכוניות חונות. אני מחפשת את המוריס השחורה הישנה והיא איננה. במושב האחורי שלה נהגתי לעצום עיניים לנסות לנחש לאן כבר הגענו. הייתי ילדה ובבית היו המון ספרים. רבים כל כך שאי אפשר לספור. עכשיו נוסעות ברחוב מכוניות. מישהו ריסס כתובת על חומת הבטון הנמוכה שסובבת את הבית בו גדלתי. איש ...

קרא עוד »

כמה דברים קטנטנים

בחלומותיי אני נוגעת בשלג. טועמת אותו, נעטפת בו. כשאני מתעוררת ומחפשת בקדחתנות את השמיכה שתגן עלי מפני הקור, אני מבינה שבעצם חם. אבל בחלומותיי-שלג. לכן הסרט הראשון שרצתי לראות בפסטיבל הסרטים בחיפה הוא סרט בשם " צפון" שבו גבר סקנדינבי מגודל ומדוכא נוסע על אופנוע שלג, כשבאמתחתו רק ג'ריקן של אלכוהול  נקי כדי לפגוש את בנו הקטן שעד לפני רגע ...

קרא עוד »

תמיד יכול להיות שהיום לא יאיר

תמיד יכול להיות שהיום לא יאיר. לכן אני קמה מוקדם. לפני השמש. אם לא תגיע אוכל להושיט יד ולמשוך אותה אלי מהשמיים. המצרים הקדמונים האמינו שחתחור, אלת השמש, הפרה השמיימית, ממליטה את השמש מדי בוקר. אני לא יודעת. אבל אני יודעת שתמיד יכול להיות שהיום לא יאיר. בצפון הכי רחוק לפעמים השמש לא שוקעת. לשמיים יש צבע ורוד. תכלת. אפור. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג