ארכיון כותב: אליענה אלמוג

קרל שמידט רוטלוף- סיפור

בברלין אני פוגשת את קרל שמידט רוטלוף. אני רואה אותו מרחוק ומתקשה להאמין שזה באמת הוא. בדיוק אני בדרך לברוקה מוזאום לראות תערוכה של אקוורלים שלו ושל החברים שלו מהגשר, והנה הוא שם הולך מולי שותה מתוך בקבוק של קוקה קולה עם קש והוא כולו צעיר ומשופם כמו פעם. "קרל!" אני קוראת לו, "קרל!" והוא מחייך עם הקש בין השיניים ...

קרא עוד »

אבא

אבא שלי ממלא לוטו אצל מנשה בסנטר מחפש בסופר את הקופאיות שהיו פעם תלמידותיו מסרק שערות מלבינות מצד אחד לצד שני להסתיר. אבא שלי כתב שירים להתפאר "ביאליק לא היה תימני" הוא כתב ובשיר אחר: "שתי בנות לי שירה ואליענה אנקור ועפרוני" במכונת כתיבה הרמס עם מכסה אפור כתב געגועים ושירה. היום הוא הולך לאט לפעמים אני רואה אותו ומתמלאת ...

קרא עוד »

סיפור שהתפרסם במאזניים לפני כמה שנים

ככה הצלתי את כל היהודים   בפעם האחרונה שנהגתי ראיתי פוני הולך על גשר מעל הכביש. הפוני הזה   היה יפה במיוחד, היה לו צבע כזה, בין חום לאפור, קצת דומה לכסף, קצת   דומה לירוק, והוא היה מבריק ושיערו היה ארוך. הוא הובל על ידי ילדה קטנה   לבושה בלבן. אני בטוחה שהכרתי אותה מאיזשהו מקום, אבל לא הצלחתי ...

קרא עוד »

עדכון

לי ביקשה שאעדכן, אז אני מעדכנת. אמא שלי עדיין בבית החולים אבל אולי תשתחרר מחר. לא כל כך בא לי לכתוב כאן את כל הפרטים. נראה שהיא תהיה בסדר. אני רוצה שהיא תהיה בסדר. שתחזור הביתה. בימים האלה גיליתי, למרות שידעתי זאת גם קודם, איזה אישה מדהימה היא, ואיזו סופרת אמיתית, כזו שגם כשהיא נמצאת בבית חולים אחרי התקף לב, ...

קרא עוד »

לב

כשהלכתי לישון ביום רביעי בלילה תכננתי את הפוסט שאכתוב למחרת, משהו נעים על דונלד ובלו, החתולים החדשים שאימצתי מהקהילה הענפה שגרה בחצר שלי. אבל ביום חמישי אחרי הצהריים אמא שלי הובהלה לבית חולים אחרי התקף לב, ומאז אני במין סחרחורת מטורפת של דאגה וחרדה ואהבה אליה ותקווה שהכל יסתדר והיא תחזור הביתה בקרוב בריאה. ההורים שלי לא צעירים, ופעמים רבות ...

קרא עוד »

פרחים גדולים.

הייתי רוצה לגור עירומה בתוך עלי כותרת של פרחים גדולים. חלמתי את המשפט הזה באיזו הזיה היפנגוגית, כזו שיש בין ערות לשינה. אני יכולה לדמיין את זה. לראות אותי לנגד עיני. בתוך עלי כותרת של פרח צהוב וגדול. מתענגת על הרכות שלהם. הרגשתם פעם את הרכות של החלק הפנימי של עלה כותרת? כשאתעורר אזחל אל תוך פרח גדול ואדום. או ...

קרא עוד »

לרונן, אבל לא רק.

אני כועסת ופגועה עכשיו. ומרגישה בעיקר פתאטית. וכועסת על עצמי שאני מרגישה ככה. כל הזמן, כל הזמן אני צריכה להילחם כדי לתת לאג"נדה שלי לבוא לידי ביטוי בלי להיות מושא ללעג או להתנצחויות או לאלימות. כן אלימות. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש איזה עיוורון יש לעניינים מגדריים. כמה בקלות אפשר ללעוג ולהשתמש בכל מיני טיעונים מופרכים כשמדובר בנשים. רונן, ...

קרא עוד »

אולי זה שיר

בעקבות התגובה של מירי שחם לשיר הקודם שפירסמתי, נזכרתי שאני לא יודעת לכתוב שירה ורצתי מיד לכתוב עוד שיר. אולי זה שיר ואולי לא. בכל מקרה אני רוצה לפרסם אותו. ואני רוצה לספר לכם שהוא נכתב על בן הזוג שלי שאותו אני מאד מאד אוהבת. בסטלה מאריס אנחנו יורדים יחד בשביל שמוביל לכיפה "אף פעם לא הגעתי" אתה אומר כשאני ...

קרא עוד »

גבריאל- שיר

גבריאל   עוד מעט הוא יבוא זה שקוראים לו בשכונה "הכומר". הוא ילווה לנו קצת ואז נקנה קצף גילוח מהסוג שעולה רק עשר. הוא יביא סבון נקה 7. תמיד הוא מביא. אני רוצה לקנות לאמא ארטיק. קרח. טעם לימון. כשהכומר יבוא אני אקנה דאודורנט כי בתי השחי שלי מדיפים  ריח בקיץ הזה בשבזי.  

קרא עוד »

אנדריאס

אנדריאס לא כותב לי יותר. ביום ההולדת שלו ב 17 במרץ שלחתי לו מתנה עטופה בניר חבילות חום. הוא לא ענה. אבל פעם נסענו במכונית האדומה שלו כשהגג פתוח וטיפות גשם זעירות נטפו עלינו ובמסעדה שמשקיפה על מגרשי הגולף שתינו יין אדום מכוסות גבוהות צוואר ועישנו סיגריות גולואז מתוך קופסאות אדומות ששמרתי למזכרת. אני זוכרת, אכלנו סלט עם גבינת פיקורינו. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג