ארכיון כותב: אליענה אלמוג

ציידים

החורף מצא אותי לא מוכנה. העיניים שלי לא דומעות יותר גם לא כשרוח נושבת לי על הפנים. ציידי האיילים משוטטים מחוץ לחלוני ולי אין דבר שיוכל לסלק אותם. אני אוטמת את אוזני נושכת את החלק הרך שבתוך לחיי עד שטעם הדם נמהל בטעם הגעגוע. ליד מיטתי ספר קטן ותמונה. כשדופקים בדלת אני לא עונה. מציצה דרך הסדק כדי לראות את ...

קרא עוד »

הרבה זמן לא הייתי- ועכשיו שיר.

בלב תל אביב הבית שלי פריפריה חלון במטבח חצר ובה עץ צאלון. מהחלון אני מסתכלת למטה רואה חתול וקורקינט שעמד בגשם חלוד. בלב תל אביב הבית שלי פריפריה. בתוכו רחוב הרצל 85 שם גדל אבי ורחוב פיקא בפתח תקווה משם באה אמי. בבית שלי הרצל ופיקא מנסים להתחבר. בגירוש הגדול מתל אביב בשנת 1916 סבא שלי הלך לצפת 30 שנה ...

קרא עוד »

ערבי חורף

יש ערבי חורף כמו הערב הזה שבהם  מספיק לי לשמוע את דון מקלין שר את המילים האלה: Moonlight used to bathe the contours of your face While chestnut hair fell all around the pillow case  כדי לגרום לי לדמוע.

קרא עוד »

אף פעם לא ארד

אין כוח כבידה שיחזיק אותי למטה אני משייטת בין עננים ותקרה נוגסת טיח וכוכבים פניני ציפורים מלטפות את המקום בו היה צווארי ולחות השמיים נוגעת בלחות העור. במעלה הקיר מצייץ אלי כתם רטיבות קטן מהחורף שעבר וקור עכביש מטייל על זרועותיי בתי שחיי רטובים אף פעם לא ארד.  

קרא עוד »

הבוקר

קמתי הבוקר אחרי לילה של חלומות הזויים ומלאי רגש שבאו אחרי יום של סיפוק שאחריו בכי. הסיפוק היה בבוקר כי לימדתי שיעור שהרגשתי שהיה השיעור הכי טוב שלימדתי אי פעם, וכי אני אוהבת את התלמידים שלי נורא. הבכי היה אחר הצהריים כי נזכרתי במיכל סיטון ז"ל שהייתה חברה שלי ונהרגה בתאונת דרכים לפני חצי שנה. אני לא יודעת מה גרם ...

קרא עוד »

פניה נרגשת ליעל ישראל ולכל מי שיש לו אולי תשובה בשבילי.

בקיץ האחרון התאהבתי בעוצמה שלא ידעתי שאני עוד מסוגלת אליה. התאהבתי בדונלד ובלו וקווזי ועוד חבורה שלמה של חתולים שחיים בחצר שלי. הם מוסיפים לי אור ורגש לחיים, והמון אהבה. אני יודעת איך זה נשמע, אבל לא אכפת לי. הם יצורים מתוקים וחכמים ומצחיקים ואני נהנית מכל רגע איתם.  אבל עכשיו הגיע החורף ואני מוצאת עצמי במצוקה די גדולה בגלל ...

קרא עוד »

חומה

בשבועיים האחרונים יש בסינמטק בתל אביב (וגם באלו שבחיפה ובירושלים) רטרוספקטיבה של סרטים מה DDR– גרמניה המזרחית שלפני נפילת החומה. מפאת היותי גרמנופילית חובבת, וגם משום שהרומן שאני עוסקת בכתיבתו מתרחש בחלקו בברלין שמיד אחרי קריסת החומה, הלכתי לראות כמה מהסרטים ומאד מאד מאד נהנתי. אתמול ראיתי סרט בשם "הארכיטקטים", שמספר את סיפורה של קבוצת ארכיטקטים צעירים לפני נפילת החומה ...

קרא עוד »

יהלומים וחלודה כי בא לי לבכות

אז מכיוון שממילא כל היום אני עוצרת דמעות, ישבתי ושמעתי באובססיביות לא מבוטלת את השיר של ג/אן באאז שאני הכי אוהבת. השיר שתמיד גורם לי לבכות המון. ותוך כדי האזנה גם תרגמתי אותו. תרגום חופשי. גולמי למדי. הנה הוא:   אני לא מאמינה הנה שוב באה רוח הרפאים שלך אבל זה  לא משהו יוצא דופן זה רק שהירח מלא הלילה ופתאום ...

קרא עוד »

המשך הדיון

יש כאן הרבה דיבורים על פמיניזם לגווניו, אחוות נשים, נשים מוכות וכדומה. זה מצוין שהדיונים הללו מתקיימים. הם חשובים, ובעיקר חשוב שייעשו במקום כזה שאמור (אלא אם הבנתי משהו לא נכון) להיות מקום של נשים, לתת ייצוג לנשים, לתת קול.  הרי בכל כך מעט מקומות יש  אפשרות לתת במה קול וייצוג לנשים, במה שלא מגבילה אותן, במה שנותנת חופש לומר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג