ארכיון כותב: אליענה אלמוג

איזה יום שזה היה

ביום חמישי בסדנת הכתיבה היוצרת שאותה מתי שמואלוף ואני מדריכים, קראתי עם הילדים (ילדים מחוננים בכיתות ז-ט) סיפור של אליס מונרו. לסיפור קוראים " תעלולים" והוא נמצא בקובץ הסיפורים "בריחה" והוא אחד מהסיפורים הנפלאים ביותר שאני מכירה. קצת חששתי. הסיפור לא קצר- קצת יותר משלושים עמודים, והם לא רגילים לקריאה של ספרות כזו. פחדתי שלא תהיה להם סבלנות. שישעמם להם. ...

קרא עוד »

הגיגים

זו בעיה רצינית. בכל פעם שאני רוצה לכתוב בבלוג שלי משהו שאינו פוליטי, קורה כאן במדינה עוד משהו מקומם שאני מרגישה חובה לכתוב עליו. הפעם מצאתי פתרון. במקום לכתוב על עזרא נאווי, אני פשוט אתן לכם לינק לבלוג של עידן לנדו ברשימות ותוכלו לקרוא שם. אנא. עשו זאת.   http://www.notes.co.il/idanl/56036.asp     כל מה שיש לי היום זה כמה הגיגים ...

קרא עוד »

הופקרתי

האמת היא שכל הדבר הזה הזוי בעיני. איך ממודעה שפרסמתי בתמימות התחוללה מהומה כל כך גדולה. מעבר לזה אני כועסת. אני כועסת על כל האשמות השווא בהן האשימו אותי מאז אתמול. אני כועסת על התגובות האלימות והמעליבות (למרות שאני חוזרת ושואלת את עצמי למה לעזאזל אני נפגעת מתגובות ברשת מאנשים שאני כלל לא מכירה). אני כועסת על כל אלו שבדרך ...

קרא עוד »

לא משהו סדור לומר. רק עצב.

אני יודעת שאנחנו לא אמורים לפרסם שני פוסטים באותו יום, אבל אני לא יכולה להתאפק. פשוט אני מרגישה שנשבר לי הלב. קראתי שוב את התגובות שקיבלתי על ההודעה שפרסמתי לגבי הסמינר בגרמניה, והן שוברות את הלב. עכשיו, כשקראתי אותן שוב, לא חוויתי אותן כמו קודם, כפגיעה בי, כניסיון להיכנס בי. גם לא חוויתי אותן שוב כאכזריות. עכשיו הן שברו את ...

קרא עוד »

סמינר בגרמניה

    סמינר ישראלי פלסטיני   מפגש ישיר בין ישראלים לפלסטינים כמעט ואינו מתקיים כיום. המציאות של איבה, הרג ופחד, בעזה ושדרות כמו בכל האזור, משפיעה על כולנו בצורות רבות ושונות וההפרדה המוחלטת בין הצדדים גורמת למפגש ושיחה להיראות כמעט בלתי אפשריים. המלחמה האחרונה רק מחזקת את הרושם הזה.   Breaking Barriers הינה יוזמה עצמאית, ישראלית-פלסטינית משותפת, שהוקמה בשנת 2002. ...

קרא עוד »

אורח בבלוג- רוני וגנר

                                                                                תחי מדינת ישראל!     במלאת 61 שנה להכרזת העצמאות , האם לא הגיע הזמן שתוקם מדינת ישראל?   קוראי בודאי תוהים עכשיו מאיזו הפרעה פסיכוטית אני סובל. ובכן , בוחן המציאות שלי נבדק ונמצא תקין בגבולות הממוצע. אני שואל שוב : מתי תוקם מדינת ישראל ?   שהרי  במדינה החוגגת היום את עצמאותה יש הכל : יהודים ...

קרא עוד »

סיפור ישן

סיימתי את טקס יום הזכרון שלי. ישבתי מול ערוץ 33 עד שהופיע שמו של אודי. אחר כך יצאתי להליכה ובכיתי. עכשיו אפרסם כאן שוב את הסיפור שכבר פרסמתי לפני שנה. ביום רביעי היא הולכת לרמאללה לפגוש את מחמוד דרוויש   קוראים לה צדף. זה שם שהיא בחרה לעצמה. היא רוצה שיגע בה החול, שפירורי חול יכנסו לתוכה, שיגעו בה המים, ...

קרא עוד »

סיפור ליום העצמאות

עדות שמיעה מפי נערים מבית לחם: אפריל 2009   סיימנו את הבגרויות ורצינו לחגוג. הלכנו כמה חבר'ה למטע של המשפחה של אחד מאיתנו. ליד הבית שלו. קנינו שתייה ואוכל, הבאנו מנגל כדי לעשות על האש והבאנו נרגילות. היינו מאד שמחים והתרגשנו מאד. סיימנו סוף סוף את הלימודים וזה יום מרגש מאד בשבילנו. חיכינו למסיבה הזאת הרבה זמן. קנינו הרבה אוכל, ...

קרא עוד »

זילות הזיכרון

 במסגרת היותי עובדת עירייה באחת הערים הגדולות בארץ, נכחתי הבוקר בטקס יום השואה שארגנה אותה עירייה לעובדיה. נכחתי ובכיתי. יש כמובן המון סיבות לבכות היום. אחת מהן, אחת מהסיבות שהביאו אותי לבכות הבוקר הייתה – אני מתקשה למצוא לה שם הולם. אולי זילות הזיכרון. אני מתכוונת לאופן שבו אנו זוכרים ומזכירים. עשרות טקסים כאלה כבר ראיתי ושמעתי. שוב מדקלמים את ...

קרא עוד »

רוצחים

  מתי הפכנו להיות רוצחים? כבר ב 48? ב 67? בדצמבר 2008? בין לבין? מתי הפכנו להיות אדונים, אדנותיים, יהירים, חסרי חמלה?  רודפי בצע, גזענים? שוב ושוב אני נמלאת בושה למראה העם שאליו אני משתייכת. שוב ושוב איני יודעת לאן אוביל את הבושה, איך נוכל לכפר על מעשינו, איך נוכל ללמוד לנהוג אחרת. אין לי תשובות. בבקשה צפו בוידאו הזה.  ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג