בננות - בלוגים / / מכתב לגבר שיודע לעטוף,
מכתבים שלא שלחתי
  • מיכל אור

    שירי זלדה. סיפורי שלום עליכם.כוכבים בחוץ. סידור תפילות. רפרטוארי. פרינג'. מסורת. חול. צער. שמחה. התמסרות. הסתייגות. אומץ. פחד. התלהבות, התקררות. הכל הכל הכל ביחד. כל הזמן

מכתב לגבר שיודע לעטוף,

שנה שלמה חששתי. תשוקה ענקית להתקרב שהתמוססה במילים. רצון לחבק שנמס בהבלי- נשימה. פעם אני סובבתי את הגב, ופעם אתה נעלמת בנוף. עד שבערב שבת, יצאתי מדירתי הדוממת, המגנה לאין סוף, וחציתי אוקיינוס של רמזורים אליך. ידעתי שהגיע הזמן להתעטף, להרגיש.

 

עכשיו אני רוצה. רוצה לדעת לגעת לך בפחדים ובשמחות, לקרוא בך את מה שנדם, לשמוע את הריגושים, למשש את הזיכרונות שהושתקו, להתבונן עמוק.

 

עכשיו אני רוצה. רוצה להיות עטופה ומחובקת בך. לנשום אותך פנימה. עמוק עמוק. חום הגוף שלך יגן עלי בכל צינה שלא תבוא. אור העיניים המתוק שלך יישאר ימים.
 

ואולי זה אמיתי. אולי בסוף מעגל אהיה שלך, אולי אענה בחידות ואשתוק סודות, אולי נשתה כוס עצב ונבכה כוס צחוק…אולי נתקרב רחוק. ממש כמו בתרגום האלמותי של יונתן גפן את קני יאנג.

 

הלוואי שזה היה ככה פשוט. אבל זה לא עובד כך. לא. יש יועצים. יש חשבונאות טלפונים-אסאמאסים-צ'אט. יש געגועים, שאין לי מושג איך להפיג, ולא תמיד הם מתוקים. איך זה שיש נשים שיודעות את המשחק, ורק אני זרקתי את דפי ההוראות כבר בכיתה א'?.. לוקחים אותי ביד, מסבירים לי מה לעשות, ואני לא מבינה. אני יודעת לשווק כל דבר שינחיתו עלי חוץ מאשר את מוצר השנה התמידי שלי: אני.

 

כשאני מתאהבת – אני עוטפת. כשאני מעריכה ומכבדת – אני מסתכלת בעיניים בורקות. כשאני מתגעגעת – אני מתקשרת ובאה. אני לא יודעת להיות מישהי אחרת. ובאופן אירוני ולא הוגן – כשאני מתנהגת טבעי, אני מאבדת את מי שבדרך אלי. מסתבר שיש מרכיבים ששכחתי מחוץ לריבה המפנקת והנהדרת שאני רוקחת כאן: מתח, חיזור, חוסר וודאות, המיסתורין המפורסם.

 

אז מה עכשיו? אני לא יודעת להיות אישה? אני לא אזכה לעולם בגבר שבאמת התאהבתי בו? אני תמיד אבריח אותו בשלב זה או אחר? לנצח אצטרך לוותר מראש? אין לי תשובה ואין לי תובנה. רק תחושה דקה שהפעם החרדה שלי מוצדקת, וכן, כל התאהבות שלי היא על זמן שאול, ובחיבוק הראשון מתחילה הספירה לאחור.

 

10 9 8…..

מיכל

 

 

2 תגובות

  1. טוב לקרוא אותך
    לא עשיתי זאת זמן רב

    וחשבתי שתרצי גם לראות את זה

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712831&blogcode=12879836

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למיכל אור